ארכיון תג: Aterra

חברת Aterra מציעה לכם להשקיע בקרקע על חוף הים של חדרה

חברת Aterra היא חברת נדל"ן קטנה אשר הוקמה על ידי איש נדל"ן בשם עו"ד אביחי חכם, החברה עוסקת בשיווק הצעות להשקעה בנכסי נדל"ן שונים, בין היתר עסוקת החברה גם בשיווק חלקות קרקע חקלאית. לאחרונה החלה החברה בשיווקה של השקעה בפרויקט עיר ימים חדרה – קרקע בצידו הצפוני של חוף הים בחדרה.

איפה – שטח חולי בחלקו הצפוני של חוף הים של חדרה, רצועת שטח המשתרעת בין שדרות מנחם בגין מדרום ועד שפך נחל חדרה מצפון.

כמה עולה – 205,000 תמורת מה שמוגדר בחברה כ- זכות לדירה, מונח מעורפל מעט אשר משמעותו היא ככל הנראה – חלקת קרקע אשר גודלה ביחס לכלל השטח מייצג חלק אשר יתורגם כלל הנראה לדירה בבנייה רוויה.

למה כדאי – הפוטנציאל הגלום בקרקע מוחשי מאוד, שכן מספיק להביט לכיוון דרום ולראות כיצד רצועת החוף מול גבעת אולגה הפכה בשנים האחרונות משטח חולי פתוח לשדירת מגדלי דירות יוקרתיים.

– במידה והקרקעות אכן יופשרו לבנייה, התוצאה תהיה דירות עם נוף בקו ראשון לים, מוצר מבוקש למדי בשוק הנדל"ן הישראלי. יתר על כן, הקרקעות נמצאות במרחק של 3-4 דקות נסיעה ממחלף אולגה על כביש 2, סמיכות לעורק תחבורה מרכזי יכול גם הוא להביא לרמת ביקוש גבוהה.

– התוכנית המסדירה את שינוי יעוד הקרקע למגורים ותיירות נמצאת בהליכי אישור אחרונים בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז חיפה.

מעמד תכנוני – בשנים האחרונות גובשה בעירית חדרה תוכנית מתאר חדשה לעיר בשם חד/2020. חד/2020 מציגה גם התייחסות תכנונית לחוף הים של חדרה וכוללת את תכנונו של איזור מגורים, תיירות ונופש בשם "עיר ימים" (בהשראת הרובע בעל אותו שם בעיר השכנה נתניה) בחלקו הצפוני של חוף הים על שטח בן כ-2,000 דונם. תכנון האיזור בוצע על ידי האדריכל טומי לייטסדורף, אשר היה שותף לתכנון רובע "עיר ימים" בנתניה. התוכנית מסדירה את שינוי ייעוד הקרקע למגורים ולתיירות

חד/2020 אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה – חדרה, קיבלת האישור ראשוני בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז חיפה והופקדה לעיון הציבור ולשמיעת התנגדויות. בשבועות האחרונות דנה הוועדה המחוזית בהתנגדויות השונות שהוגשו על ידי בעלי עניין בנוגע לפרטי התוכנית. יש לציין כי אחד מהקשיים שמעורר תכנון איזור "עיר ימים" היא הקרבה של מבני מגורים ושל מתקני נופש לתחנת הכוח בחדרה. הסבירות הגבוהה היא כי הוועדה המחוזית תסיים לדון בתוכנית ותקבל החלטה במהלך החודשים הקרובים. אישור התוכנית בוועדה המחוזית יאפשר לבעלי הקרקעות להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה ועם קבלתו של זה יוכלו היזמים להתחיל בעבודות הבנייה בפועל.

שורה תחתונה – סף כניסה לא נמוך במיוחד, מצד שני קיימת סבירות למימוש ההשקעה בטווח הקצר.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

 

חדרה – תעודת זהות מקומית

תולדותיה של העיר חדרה מתארכים עד לסוף המאה ה-19 או אז הוטל על גואל האדמות יהושע חנקין המשימה לרכוש אדמות עבור קבוצת משפחות יהודיות אמידות מליטא, אשר התאגדו במטרה לעלות לא"י ולהתיישב בה. חנקין, שלא ניחן באתיקה מקצועית יוצאת דופן, לקח את כספם של המשפחות הציוניות ורכש עבורן אדמות ביצה חסרות ערך חקלאי ולא מתאימות להתיישבות מחשש למחלות. ב-1891 הגיעו החלוצים הציוניים לא"י והתיישבו בח'אן, מבנה שעמד על הקרקעות שרכשו. מחלת הקדחת אשר הופצה על ידי יתושי האנופלס בביצות הפילה חללים בתושבי חדרה ורבים מהם לא שרדו את השנה הראשונה לתולדות היישוב. בעצת ד"ר הלל יפה העתיקו התושבים את מקום מגוריהם מערבה, בסמוך לחוף הים (שכונת גבעת אולגה של ימינו), לאחר מכן החלו בנסיונות שונות לייבוש הביצות באדמות שרכשו. אחד הנסיונות כלל את נטיעתם של אלפי עצי איקליפטוס בשטחי הביצות. הנטיעה לא הביאה ליישוב הביצות אך יצרה את יער חדרה – אחד מן היערות מעשה אדם הגדולים בישראל. לבסוף נמצא הפיתרון – חפירת תעלות ניקוז יצרה מוצא למי הביצות לים התיכון. ייבוש הביצות העלה את חדרה על דרך המלך והיא החלה להתפתח כמושבת איכרים משגשגת. בניגוד למרבית מושבות העלייה הראשונה תושבי חדרה הצליחו לשמור על עצמאותם הכלכלית, לא התפתו להסתמך על כספי הברון רוטשילד ועל כן לא היו נתונים למרות שלטון הפקידות של הברון.

התפתחותה של חדרה נמשכה בשנים הבאות והיא הפכה ליישוב המרכזי באיזור השרון הצפוני, בין היתר בזכות בחירתה כמקום מושבם של יחידות צבא בריטי (בתקופת שלטון המנדט הבריטי). הקמת המדינה וגלי העלייה ההמוניים שבאו לאחר מכן הביאו לשינוי דרמטי באופי היישוב – אלפי משפחות עולים חסרות אמצעים שוכנו במעברות בשטח היישוב ולאחר מכן נקלטו במבני דיור ציבורי שהוקמו לצורך זה. קליטת העולים הפכה את חדרה ממושבת איכרים אמידה בינונית בגודלה, שתושביה היו בעלי מורשת תרבותית זהה לעיירה בת אלפי תושבים ממדינות שונות, דוברי שפות שונות ובעלי מעמד כלכלי שונה. השינוי הביא לטשטוש הולך וגבור בצביונה החקלאי של חדרה וב-1952 הוכרז היישוב כעיר. עם זאת מאחר ושטח השיפוט של חדרה היה בן עשרות אלפי דונמים גם לאחר הפיכתה לעיר נותרו בה שטחים חקלאיים בהיקף נרחב, אשר חלקם הגדול עובד ברציפות משך עשרות שנים לאחר מכן.

בשנות ה-70 ושוב בשנות ה-90 שימשה חדרה כיעד לקליטת המוני משפחות עולים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. על מנת לספק לעולים פתרונות דיור הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ונבנו שכונות מגורים חדשות (לדוגמא- בבית אליעזר). קליטתם של אלפי משפחות העולים במהלך השנים הכבידה על התשתיות העירוניות ופגעה באופן דרמטי בתדמית העיר, החל משנות ה-80 לערך כבר נחשבה חדרה לעיר פריפריה אפורה ודלה (ביחס לערים אחרות בשרון דוגמת: כפר סבא, רעננה וכו'). בשנים הראשונות למאה ה-21 החלה מגמת שינוי במצב זה, בנייתן של שכונות חדשות ברמת גימור גבוהה יחסית (בסמוך לחוף הים, ובמזרח העיר)ובמחירים זולים ביחס לערי המרכז, הביאה אל העיר משפחות מעמד בינוני מבוססות יחסית, מספר מרכזיים מסחריים חדשים הוקמו בעיר, תחנת הרכבת במערב העיר שופצה ויאפשרה לתושבים העובדים במרכז, להגיע לת"א בנסיעה בת כחצי שעה. במקביל הכסף שהגיע לקופת העירייה כתוצאה מן הבנייה החדשה נוצל גם לשדרוג תשתיות..

בחדרה עוברים כמה מנתיבי התחבורה המרכזיים בישראל: כביש 2, כביש 4, כביש 65 וכן מסילת הרכבת המחברת בין ת"א לחיפה. בגבולה המזרחי של חדרה ישנה תחנת רכבת נוספת (חדרה-מזרח) אשר אינה פעילה משנות ה-80 לערך. תוכנית להפעלת התחנה מחדש והפעלת קו רכבת חדרה – עפולה נמצאת בתהליכי אישור. שנים הקרובות מתוכנן גם חידושה של תחנת רכבת נוספת בשטח העיר, חדרה מזרח, אשר תחבר בין העיר לעפולה. בחדרה ממוקם בית חולים הלל יפה המשמש כמרכז רפואי אזורי. במחנית ערכי טבע ונוף תושבי חדרה יכולים להנות מרצועת חוף ארוכה בת 7 ק"מ, מפארק נחל חדרה אשר שוקם בשנות ה-90, מיער חדרה גדול המימדים ושמורת הטבע זיתא. שטח שיפוט העיר משתרע על פני 50,000 דונמים והיא נחשבת לאחת הערים בעלות עתודות הקרקע הגדולות ביותר במדינה.

מודעות פרסומת