ארכיון תג: שפע נכסים

חברת שפע נכסים מציעה השקעה בקרקע חקלאית ברחובות

חברת שפע נכסים היא חברת נדל"ן העוסקת בשיווק השקעות בתחום הנדל"ן החקלאי, בעיקר באיזור השפלה. במהלך שנות פעילותה שיווקה החברה בהצלחה חלקות קרקע חקלאית במזכרת בתיה, בראשון לציון, במושב בית אלעזרי ועוד. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בסמוך לעיר רחובות

איפה – אדמות חקלאיות מעובדות ליד גבולה הדרום-מזרחי של רחובות, נכללות בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גזר. החלקות המשווקות על ידי חברת שפע נכסים הן חלק ממתחם תכנוני גדול יותר (כ-720 דונם) עבורו מקודמת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לאיזור תעשייה ומסחר – מתחם תעסוקה גזר. מצפון גובל המתחם באדמות מושב סתירה, ממערב הוא גובל בכביש 40, מדרום בכפר ביל"ו וממזרח במושב גני הדר.

כמה עולה – 129,000 ש"ח עבור 200 מ"ר.

למה כדאי – השטח ממוקם בסמיכות לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 6, כביש 40.

אומדן לתשואה פוטנציאלית – על פי הערכת חברת שפע נכסים ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור הפרויקט עומד על כ-3.5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. החלקות המשווקות נכללות בתוכנית להקמת פארק תעשיות מתקדמות באיזור. אדריכל התוכנית הוא דני קייזר (לשעבר מהנדס העיר ת"א ואחד האדריכלים הבולטים בתחום התכנון העירוני).

מה מקבלים – ליווי משפטי למשקיעים מטעם עו"ד אבי פורטן (ממשרד אגמון ושות'). מסלולי מימון בנקאי עד 50 אחוזים מסכום ההשקעה. רישום בעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין)

שורה תחתונה – השקעה לטווח ארוך, סף כניסה נמוך מהממוצע.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

קרקע חקלאית, רחובות, שפע נכסים

תמונה: קרקעות חקלאיות, מתחם גזר. גוגל מפות.

 

רחובות – תעודת זהות מקומית

ולדותיה של העיר רחובות הולכים לאחור עד לשלהי המאה ה-19, או אז התאגדו מספר משפחות יהודיות אמידות בקהילת ורשה לכדי אגודה ציונית במטרה לעלות לא"י וליישבה. האגודה רכשה שטח בן 10,000 דונמים וב-1890 שימשו אדמות אלו לייסודה של המושבה רחובות. כחלק מהגשמת הרעיון הציוני מייסדי רחובות, על אף שלא היו בעלי נסיון או ידע בחקלאות, הקימו את רחובות כיישוב חקלאי ואת פרנסתם העמידו על עיבוד חקלאי של הקרקעות. על אדמות המושבה ננטעו כרמי גפנים ופרדסי הדרים ותנובתם של אלה איפשרה את פיתוח המושבה ויצירת עצמאות כלכלית ללא צורך להתלות בסיוע מצד הברון רוטשילד (מצב אליו נקלעו מרבית מושבות העלייה הראשונה). ב-1907 נקלטו ביישוב מספר משפחות עולים מתימן. בשנים לאחר מכן נוספו אליהן משפחות נוספות מתימן. קהילת עולי תימן התכנסה באיזור מסוים של המושבה שם נבנו עבור חבריה בתי קבע.

התפתחותה של רחובות כמושבת איכרים חקלאית נמשכה עד להקמת המדינה, שטחי המגורים ביישוב הורחבו, הוקמו מבני ציבור, גדל היקף הקרקעות החקלאיות המעובדות, הוקמו מספר בתי אריזה לפירות הדר ועוד. לאחר הקמתה של מדינת ישראל שיכנה המדינה בתחום היישוב אלפי משפחות עולים חדשים ממדינות שונות, תחילה במגורים ארעיים ולאחר מכן במבני דיור ציבורי קבועים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים ושבירת האפיון האחיד יחסית של קהילת האיכרים החקלאית שינתה אופי היישוב במהירות. ב-1950 הגיע מספר התושבים ברחובות ל-18,000 והיא הוכרזה כעיר. בשנים לאחר מכן התבסס מעמדה של העיר כמרכז העירוני המוביל של איזור השפלה וכספקית של שירותים שונים עבור היישובים הכפריים הסמוכים אליה. בשנות ה-90 שימשה רחובות שוב כיעד לקליטת מספר רב של משפחות עולים, הפעם ממדינות חבר עמים ומאתיופיה.

למרות היותה עיר משכנו של המרכז המדעי-האקדמי המוביל בישראל-מכון ויצמן, סבלה רחובות מתדמית של עיר פריפריה אפרורית ונחשלת מעט. במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 החלה מגמת שינוי בתדמית זו. נסיקת מחירי הדירות במרכז הארץ הניעה משפחות מעמד בינוני רבות להרחיב את מעגל החיפוש אחר פתרונות דיור וחלקן בחר ברחובות, בין היתר בשל הפער במחירי הדירות בין העיר לערי המרכז. מגמה זו נוצלה היטב על ידי עיריית רחובות והיא פעלה להגדלת היקף הבנייה החדשה,  על מנת לספק את העלייה ברמת הביקוש הנדל"ני וכן לגרוף רווחים לקופת העירייה. פעולת העירייה הביאה להפשרת קרקע חקלאית בהיקף לא מועט ולבנייתן של שכונות חדשות בבנייה רוויה וברמת גימור גבוהה יחסית. הגירתן של משפחות מעמד בינוני צעירות אל העיר הולידה גם פיתוח של פעילות התרבות, הבידור והמסחר בעיר. הצמצום המתמשך בהיקף הקרקעות הפנויות בעיר, לצד הגידול המואץ במספר התושבים, הוביל את העירייה ליזום מהלך מול משרד הפנים, להגדלת שטח שיפוט העיר (על חשבון שטח הנמצא כיום בידי מועצה האזורית ברנר).

תחום שיפוטה של רחובות משתרע על פני של כ-23,000 דונמים. אוכלוסיית העיר מונה כיום כ-120,000 תושבים. מלבד מכון ויצמן ממוקמים ברחובות גם: הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מספר מכללות אקדמיות, בית חולים איזורי – המרכז הרפואי קפלן, מפעל תנובה, מפעל המשקאות הקלים יפאורה, פארק תעשייה (פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין) בו פועלות בעיקר חברות ביוטק, תחנת רכבת, היכל תרבות וכן מספר לא מבוטל של פארקים וגינות ציבוריות. על פי תוכנית המתאר העירונית של רחובות, בעיר צפויות להיבנות כ-12,000 יחידות דיור עד 2020.

מודעות פרסומת

חברת שפע נכסים מציעה – השקעה בקרקע חקלאית באיזור כפר תבור

חברת שפע נכסים היא חברת נדל"ן המתקדמת בעיקר בשיווק קרקעות חקלאיות באיזורים שונים בארץ: מזכרת בתיה, ראשל"צ, רמת גן, מושב בית אלעזרי, מושב כלנית. בחודשים האחרונים משוקת החברה חלקות קרקע חקלאית באיזור היישוב כפר תבור, להלן פרטי ההצעה.

איפה – שטח חקלאי למכירה (גוש 17039, חלקה 7) הממוקם בגבולה הצפון-מזרחי של המושבה כפר תבור, בצמוד לכביש 767 ובסמוך למושב שדמות דבורה.

כמה עולה – 72,000 ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

למה כדאי – בשנים האחרונות אושרו מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות בתחומה של המושבה כפר תבור, לדוגמא ב-2012 הופשרו מספר דונמים של קרקע חקלאית הממוקמים מרחק כמה מאות מטרים מן החלקות המשווקות. יעדי המועצה המקומית כפר תבור כוללים הגדלה של מספר התושבים ביישוב, בעיקר באמצעות הרחבת שטחי המגורים. על כן סביר להניח כי המועצה תפעל לקדם הפשרת קרקעות חקלאיות נוספת גם בשנים הבאות.

– החלקות המשווקות נמצאות במרחק לא רב מבתי מושב שדמות דבורה ומבתי המושבה כפר תבור, קרבה זו ראויי לציון בשל ההנחייה במסגרתה פועלים גופי התכנון – מתן העדפה לתוכניות בנייה חדשה היוצרות רצף גיאוגרפי עם בנייה קיימת (בנייה צמודת דופן).

אומדן רווח פוטנציאלי – על פי חברת שפע נכסים ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור עומד כיום על כ-700,000 ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. נכון לעת זו לא מתקיימים הליכים תכנוניים לשינוי ייעוד הקרקע.

מה מקבלים – רישום בטאבו של הבעלות על הקרקע, ליווי וייעוץ משפט יעל ידי עו"ד רמי מזרחי.

שורה תחתונה – השקעה בסף כניסה נמוך יחסית לממוצע, מצד שני הליכי הפשרה לא החלו. מתאים למשקיעים עם סבלנות שמאמינים כי כפר תבור תמשיך לגדול בשנים הבאות.

 

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

קרקע חקלאית, כפר תבור

תמונה: שטח חקלאי למכירה בכפר תבור, כאן תיבנה פעם שכונת מגורים, אולי. גוגל מפות

 

כפר תבור – תעודת זהות מקומית

מועצה מקומית בגליל התחתון, הממוקמת למרגלות הר תבור. תחום שיפוט המועצה – 12,000 דונם. מספר התושבים בכפר תבור -4,000 איש. בשנים האחרונות פעלה המועצה המקומית בנמרצות לביסוס מעמדו של היישוב על ידי הוספת יחידות דיור חדשות (רובן ככולן בבנייה צמודת קרקע) ובהתאם הגדלת מספר התושבים, מהלכים אלו התבססו בעיקר על קידום תוכניות לשינוי ייעוד תכנוני לקרקעות חקלאיות בתחום היישוב והמרתן לייעוד מגורים. על פי הצהרות ראשיה, המועצה צפויה להמשיך בקו פעולה זה גם בשנים הבאות. הגדילה המואצת במספר התושבים לוותה גם בהקמת מרכז מסחרי ומספר מבני ציבור.

כפר תבור הוקם ב-1901 על ידי קבוצת צעירים, בני הדור הצעיר במושבות העלייה הראשונה (ראש פינה, זכרון יעקב, שפיה ומטולה). התושבים המייסדים התפרנסו מפעילות חקלאית, בעיקר מנטיעת כרמי שקדים, גפנים וזיתים. המושבה כפר תבור התפתחה בקצב איטי ובשנת 1948 מנתה קהילת היישוב 40 בתי אב בלבד. ב-1949 הוכרז כפר תבור כמועצה מקומית. במהלך שנות ה-50 נקלטו ביישוב משפחות עולים, בעיקר מכורדיסטן ומספר התושבים נסק מעלה.

בשנות ה-60 נרשם בכפר תבור מספר פעמים קצב הגירה שלילי, בעיקר עקב נטישת בני הדור הצעיר שהחליטו לחפש את עתידם ביישובים אחרים. קשיי המגורים בפריפריה הצפונית, שלוו בקשיים כלכליים ובהגבלות על בנייה חדשה, עיכבו את פיתוחו של כפר תבור עד לשנות ה-70 לערך. השקעה בפיתוח, אשר כללה הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה, הקמת מוסדות ציבור (בריכה, מתנ"ס, ספרייה וכו') ופיתוח מקורות תעסוקה מלבד חקלאות, הביאו לשינוי במגמת ההגירה השלילית ובשנים לאחר מכן שב מספר התושבים במעוצה למגמת עלייה.

תושבי כפר תבור נהנים ממגורים באחד מאיזורי הנוף היפים בישראל, עניין המתבטא גם בפעילות תיירות ונופש באיזור, המשמשת כמקור הכנסה מרכזי לתושבים. בשטח היישוב פועלים גם יקב, מתנ"ס, מוזיאון היסטורי לתיעוד תולדות היישוב ומוזיאון מרציפן.