ארכיון תג: קרקע חקלאית

קרקע חקלאית ו-2018, בדרך למעלה או סיום תקופה?

בשנים האחרונות נתקלים לא מעט משקי בית בישראל בבעיה "טובה" – מה לעשות עם הכסף? היכן להשקיע את אותם חסכונות שהצליחו לאסוף לעצמם במטרה לרכוש דירה, לחסוך ליום סגריר או כל סיבה אחרת. בעבר הציע שוק ההון הישראלי מספר פתרונות סולידיים לחיסכון והשקעה: אגרות חוב ממשלתיות, פקדונות בנקאיים וכו', אשר התאפיינו כשילוב בין ברמת סיכון נמוכה לאובדן ההשקעה ובין תשואה סבירה. הירידה הדרמטית בריבית שהנהיג בנק ישראל לצד שינויים נוספים בשוק ההון הביאו לך שאפיקי ההשקעה הסולידיים מציעים היום למשקיע הישראלי תשואה מזערית עד לא קיימת. אל מול הירידה הגוברת באטרקטיביות ההשקעה באפיקים שמרניים ובבורסה הישראלית עלה והתבסס הכוכב של הרגע בעולם ההשקעות – השקעות נדל"ן, העלייה הדרמטית והמתמשכת במחירי הדירות משכה לתחום הנדל"ן משקיעים ישראלים רבים. עם זאת עליית מחירי הדירות והקרקעות הביאה גם לעלייה משמעותית בסף הכניסה לתחום השקעות זה. כלומר משקיעים גדולים, שממילא עמד לרשותם מגוון השקעות נרחב יותר, יכולו בהחלט לנצל את ההזדמנות ולהשקיע מספר מליוני ש"ח ברכישת נדל"ן, אך עבור המשקיע הקטן והבינוני שהצליח לאגור כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, אפשרות השקעה זו היתה זמינה הרבה פחות. כפתרון לקושי זה צץ ועלה בתוך עולם הנדל"ן אפיק השקעה חדש – רכישת קרקע חקלאית שזכה להצלחה רבה. האטרקטיביות של אפיק השקעה זה היה ברור: עלות רכישת של קרקע חקלאית עמדה על כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, כאשר סיומו של תהליך הפשרת הקרקע, כזה שסומן כיעד למשקיעים הפוטנציאלים, צפוי להביא לקפיצת ערך דרמטית בשווי הקרקע, לעתים במאות אחוזים.

שילוב הנסיבות שתואר לעיל הביא לעלייה משמעותית בהיקף רכישת קרקעות חקלאיות כהשקעה בישראל במהלך השנים האחרונות, אל מול סיומה הקרב של ש2017 ובואה של 2018, נשאלת השאלה, האם האטרקטיביות של אפיק השקעה זה צפויה להישמר או לדעוך לאיטה?

אם כן העלייה בהיקף ההשקעה בקרקעות חקלאיות הביא באופן לא מפתיע גם לעלייה משמעותית גם במחירן של קרקעות חקלאיות, בעיקר כאשר מדובר בקרקעות באזור ביקוש נדל"ני גבוהים, בקרקעות בבעלות פרטית ובקרקעות אשר תהליכי התכנון לבנייה על הקרקע (כלומר שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה) יצאו כבר לדרך. מטבע הדברים העלייה במחירי הקרקעות הביאה לירידה מסוימת ברמת התשואה שקרקעות אלה יכולות להניב והתמעטו במידה רבה סיכוייו של המשקיע הממוצע לאתר "מציאות", דוגמת סיפורי "קניתי דונם ב-50 אלף ש"ח, היום הוא שווה מליון", לכך יש מנגד יש לציין כי העלייה במחירי הדירות שאינה נראית כעוצרת, מאזנת מעט תהליך זה ומעלה את גובה קו היציאה מהשקעה נדל"נית מוצלחת. אם כן לסיכום עניין זה נראה כי מבחינת רמת התשואה שנת 2018 צפויה להביא עימה ירידה מסוימת עבור משקיעים בקרקעות חקלאיות, ויתכן כי משקיעים המבקשים לעצמם תשואה גבוהה יותר ידרשו לאתר נכסים מתאימים באזורי הפריפריה המרוחקים מעט מרמת הביקוש הנדל"ני הגבוה של המרכז.

סוגיה מכרעת נוספת הנוגעת להשקעות באדמות חקלאיות ב-2018 היא זו הנוגעת לפעולת גופי התכנון בישראל. כאמור תחנת היציאה המשמעותית למשקיע בנדל"ן חקלאי היא הרגע בו מאשרים גופי התכנון את שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה (תהליך המכונה- הפשרת קרקעות). למרבה הצער פעולתם של גופי התכנון בנושא זה, בדומה לנושאים אחרים היא איטית למצער, בירוקרטית , בלתי צפויה ולעתים מייאשת. שתי ההתפתחויות בתחום זה ב-2017, עשויות לסמן שינוי ל-2018, האחת – הגברת מאמצי המדינה להגדלת היקף יחידות הדיור הנבנות, אמנם בעבר הצהרות רבות בנושא זה הסתיימו בלא כלום אולם נראה כי שר האוצר הנוכחי משה כחלון מבקש אכן לערוך שינוי ממשי בתחום ושינוי זה לא יוכל להתבצע ללא הפשרת קרקעות מאסיבית ומהירה. התפתחות שנייה היא מעבר לאפיק המשפטי, יותר ויותר בעלי קרקעות החלו להעביר את התדיינותם עם גופי התכנון אל בתי המשפט ובכמה מקרים אף נחלו הצלחה. יתכן כי מקרים אלה יניעו את מערכת התכנון לפעול ביתר מרץ בתהליכי אישור תוכניות מתאר ובנייה.

מודעות פרסומת

קרקע חקלאית באיזור מושב שדה אליעזר

נכון לימים אלו בידי מערכת אתר "אדמות הארץ" אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב שדה אליעזר. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדלן

 

מושב שדה אליעזר – תעודת זהות מקומית

מושב הממוקם בעמק החולה. הישובים הסמוכים למושב שדה אליעזר הם: מצפון – מושב רמות נפתלי, מדרום – קיבוץ איילת השחר, ממערב- מושב עלמה, הכפר ריחאניה, מושב כרם בן זמרה וממזרח – המושבה יסוד המעלה וקיבוץ חולתה. ברמה המוניציפלית המושב ממוקם בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מבואות החרמון. קהילת המושב מונה כיום כ-700 תושבים. גובה הקרקע הממוצע ביישוב – 160 מטר מעל פני הים. שטח המושב כולל 2,000 דונם של קרקעות חקלאיות, בחלקם הגדול עדיין מעובדים באופן רציף. שם המושב נקבע לזכרו של אליעזר רוטשילד, נכדו של הברון אדמונד דה רוטשילד. הקליטה ביישוב מחייבת את אישורה של ועדת קבלה נבחרת. קרבתו של המושב לגבול ישראל-לבנון מקנה לו מעמד של יושב קו עימות. מעמד זה נושא עימו שורה של הטבות כלכליות לתושבים ותיקים וחדשים.

נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 90, אשר נתיבו עובר ממזרח למושב וכביש 9119. מערכת החינוך ביישוב כוללת מוסדות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. ילדי המושב עושים את לימודי בית הספר היסודי בבית ספר הממוקמים בישובים סמוכים, ביניהם: בית ספר "מבוא הגליל" בקיבוץ איילת השחר, בית ספר יסודי ביסוד המעלה ובית הספר "רמת כורזים" בממוקם בסמוך ליישוב כרכום. את לימודי החט"ב והתיכון עושים מרבית בני הנוער בבית הספר "עמק החולה" בקיבוץ כפר בלום או בבית הספר "הר וגיא" קיבוץ דפנה או בבית הספר "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר. בין מבני הציבור ביישוב: בית העם, מזכירות, גן משחקים, חנות מכולת, בית כנסת, מתקנים ומגרשי ספורט.

במשך שנים רבות התבססה פרנסתם של מרבית תושבי שדה אליעזר על עיבודן של קרקעות חקלאיות, בעיקר בענפים: גידול ירקות, גידולי שדה ללא השקייה, מטעי פירות נשירים, פרדסים, לולים ורפתות. המשבר החריף שהיכה במגזר החקלאי במהלך שנות ה-80 הביא לשינוי במצב זה ותושבים רבים נאלצו למצוא מקורות פרנסה חלופיים. כיום מרבית התושבים מתפרנסים מעבודה כשכירים או מהפעלת עסקים עצמאיים, בענף התיירות הכפרית (צימרים, שירותים למטיילים וכו') ובענפים אחרים. יש לציין כי גם כיום מרבית הקרקעות החקלאיות בשטח המושב עדיין משמשות לפעילות חקלאית.

תושבי שדה אליעזר מתחלקים בין שתי קבוצות הנבדלות ביניהן במעמדם הכלכלי-סטטורי של חבריה: בעלי נחלות ותושבי הרחבה. בעלי הנחלות מחזיקים במשק חקלאי בהיקף של כ-30 דונם ומאוגדים באגודה חקלאית המנהלת את נכסיהם המשותפים. תושבי ההרחבה, אשר אינם חברים באגודה החקלאית, רכשו מגרשים בני כחצי דונם ובנו עליהם את בתיהם. ניהול המוניציפלי של היישוב מסור בידיהם של שני גופים נפרדים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים (בעלי נחלות ותושבי הרחבה כאחד) ומופקד על ניהולם היומיומי של התחומים: ביטחון, תרבות, חינוך, נוי, תברואה, ספורט וכו'. ועד האגודה נבחר על ידי חברי האגודה (נציג אחד לכל נחלה) ועוסק בניהול הנכסים המשותפים לבעלי הנחלות: קרקעות חקלאיות, מבנים, ציוד חקלאי, מתקנים ומערכות תשתיות וכן בייצוג בעלי הנחלות מול גורמים שונים, דוגמת מנהל מקרקעי ישראל. מתוקף הבעלות על נכסים הנמצאים בשימוש כל התושבים לועד האגודה ישנה השפעה משמעותית גם על חייהם של התושבים שאינם חברי אגודה. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה כיהן גם כוועד מקומי. קליטתם של תושבי ההרחבה, יצרה קושי בשימור מצב זה שכן מאחר ואלה האחרונים לא היו חברי אגודה, הם נותרו למעשה ללא יצוג מוניציפלי. בעלי הנחלות במושב ביקשו לשמר מצב זה על מנת להגן על אינטרסים כלכליים שונים ועל מנת לשמר את אופיו החקלאי-כפרי של היישוב, אולם בראשית שנות ה-2000 פס"ד של בג"ץ בעניין כפה על מרבית המושבים בישראל ובכללם שדה אליעזר, להקים ועד מקומי נפרד ועצמאי.

מושב שדה אליעזר הוקם בשנת 1952 על אדמות קק"ל (מנוהלות על ידי מנהל מקרקעי ישראל), ביוזמת ממשלת ישראל ובתמיכת הסוכנות היהודית. הגרעין המייסד של המושב כלל משפחות צעירות מיישובים סמוכים (קריית שמונה, יסוד המעלה וכו') וכן משפחות עולים מצ'כוסלובקיה, רומניה, פולין ויוגוסלביה. בתחילה שוכנו התושבים בפחונים שהוצבו על הקרקע ורק ב-1953 הושלמה בניית בתי הקבע, 70 במספר – בתי סוכנות סטנדרטיים. שדה אליעזר הוקם כיישוב חקלאי ועל כן לכל אחת מן המשפחות המייסדות הוקצו 30 דונמים (חלקה א' בת 10 דונם וחלקה ב'- 20 דונם). בשנים לאחר מכן נקלטו במושב משפחות נוספות, וגם להן הוקצו חלקות קרקע (בגדלים שונים). בשנות ה-90 בוצעה במושב תוכנית הרחבה במסגרתה הופשרו קרקעות חקלאיות לבנייה ושווקו 40 מגרשים לבניית בתים חדשים. מגרשי ההרחבה נמכרו לבני הדור הצעיר ביישוב ולמשפחות צעירות מחוץ ליישוב. בשנים האחרונות מתבצעת ביישוב תוכנית הרחבה נוספת במסגרתה שווקו 95 מגרשים נוספים. שיווק המגרשים הושלם וכעת מתבצעות עבודות תשתיות ובנייה.

קרקע חקלאית באיזור מושב משמר הירדן

נכון לימים אלו בידי מערכת אתר "אדמות הארץ" אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב משמר הירדן. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדלן

משמר הירדן – תעודת זהות מקומית

מושב בגליל העליון ומדרום לעמק החולה. הישובים הסמוכים למושב משמר הירדן הם: מצפון – קיבוץ איילת השחר, מדרום – קיבוץ כפר הנשיא, ממערב- היישוב הקהילתי עמוקה וקיבוץ מחניים וממזרח – קיבוץ גדות. במישור המוניציפלי המושב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מבואות החרמון. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-610 תושבים. שמו של המושב נקבע לזכרה של המושבה משמר הירדן, אשר הוחרבה על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות.

משמר הירדן ממוקם באיזור עדיפות לאומית, מעמד המקנה לתושביו מספר הטבות כלכליות. היישוב ממוקם בגובה ממוצע של 240 מטרים מעל פני הים ומוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, חלק נכבד מאתום שטחים הם חלקות קרקע חקלאית מעובדות. בשנים האחרונות מיושמת במושב תוכנית הרחבה במסגרתה משווקים 180 מגרשים בני חצי דונם, כ-60 מגרשים כבר נמכרו והמשפחות הרוכשות הצטרפו לקהילת היישוב. הקליטה במושב מצריכה אישור מוועדת קבלה.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 91 (כביש רוחב) אשר חולף בצמוד לצידו הדרום מזרחי של המושב. מרחק קצר מן המושב מתחבר כביש 91 לכביש 90, כביש אורך המחבר בין צפונה לדרומה של ישראל. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר ביישובים סמוכים דוגמת, רמת כורזים וכפר בלום ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מבואות החרמון מערך הסעות יומי מסודר. בין מבני הציבור ביישוב: מרפאה, מועדון נוער, בית כנסת, בית העם וחנות מכולת.

מרבית תושבי משמר הירדן אינם מתפרנסים מחקלאות (לפחות לא כמקור פרנסה עיקרי) אלא מעבודה כשכירים או כעצמאים. עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות הנמצאות בבעלות התושבים עדיין מעובדות, בעיקר בענפים: מטעי פירות ולולי עופות לבשר. מספר לא מבוטל מן המשפחות ביישוב מתפרנסות גם מהפעלת עסקים קטנים בענף האירוח הכפרי.

מושב משמר הירדן הוקם ב-1949 כמושב שיתופי (דגם ביניים בין קיבוץ למושב). השטח בו שכנה המושבה משמר הירדן (אשר הוחרבה במלחמת העצמאות כאמור) הוגדר בהסכם שביתת הנשק עם סוריה כשטח מפורז וממשלת ישראל אשר ביקשה לבסס את ריבונותה יזמה את הקמתם של שני ישובים באיזור: קיבוץ גדות ומושב משמר הירדן. מייסדי היישוב היו חברי ארגון התיישבות בשם "בני צפת" שהורכב מחברי תנועת בית"ר שעברו הכשרה להתיישבות. ב-1950 הושלמה בניית הבתים ביישוב החדש והתושבים עברו ממגורים באוהלים לבתי קבע. בשנת 1950 נקלטו ביישוב משפחות עולים ממדינות צפון אפריקה שהיו בעלות זיקה לתנועת בית"ר. השנים הראשונות לתולדות המושב היו קשות ומספר התושבים הלך והצטמצם. ב-1953 החליטו התושבים לעבור מדגם המושב השיתופי למודל מושב רגיל והיקף הפעילות הכלכלית המשותפת צומצם. גם בשנים לאחר מכן סבלו התושבים ממצב בטחוני רעוע בשל הקרבה לגבול הסורי ומצב זה השתנה רק לאחר מלחמת ששת הימים.

 

קרקע חקלאית באיזור היישוב נופית

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי נופית. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

קרקעות בנופית

תמונה: היישוב נופית והשטחים סביבו. גוגל מפות

נופית – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בגליל התחתון. הישובים הסמוכים לנופית הם: מצפון – כפר ראס עלי, מדרום – כפר חילף ורמת טבעון, ממערב- כפר אבטין והעיירה רכסים וממזרח – קיבוץ הרדוף, כפר ערב אל גנאדי והעיירה כעביה-טבאש-חג'אג'רה. מבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית זבולון. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-2,900 תושבים (כ-700 משפחות). נופית ממוקם על רכס קושט בגבעות אלונים, בגובה ממוצע של 213 מ' מעל פני הים. היישוב מוקף שטחים פתוחים ממרבית עבריו, בעיקר שטחי חורש טבעי.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 762. מערכת החינוך בנופית כוללת מסגרות השגחה וטיפול לגיל הרך ובית ספר יסודי. את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבית ספר בקיבוץ יגור הסמוך. בין מבני הציבור ביישוב: מרכז ספורט ונופש הכול בריכה ציבורית, אולם ספורט, אולם מופעים, בית כנסת ומועדון נוער. ענייניו המוניציפליים של היישוב מנוהלים על ידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל התושבים.

היישוב הקהילתי נופית הוקם בשנת 1987 ביוזמת גרעין התיישבות של משפחות צעירות אשר ביקשו להקים ישוב לא חקלאי, בעל איכות חיים כפרית. הקמת היישוב זכתה לתמיכת הממשלה בעיקר בשל הרצון להרחיב את ההתיישבות היהודית באיזור. במהלך שנות ה-90 יזמה ממשלת ישראל (באמצעות מנהל מקרקעי ישראל) תוכנית להרחבה משמעותית של היישוב. בתי השכונה החדשה (נקראה – נופית הצעירה) שהתווספה ליישוב אוכלסו בשלהי שנות ה-90.

על אף שנופית לא הוקם כמושב, התושבים המייסדים התאגדו גם כן במסגרת אגודה משותפת (במודל מקביל לאגודות החקלאיות במושבים). התושבים שהתווספו ליישוב לא הצטרפו לאגודה הקיימת והתאגדו במסגרת ועד מקומי, כך שלמעשה התקיימה הפרדה בניהול המוניציפלי של הישוב בין איזור ההתיישבות המקורי לשכונה החדשה. ההפרדה יצרה מתח חברתי בין שתי האוכלוסיות ועל כן הוחלט לפעול לביטולה. ב-2003 התכנסו שני חלקי היישוב תחת ועד מקומי אחד.

 

קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי עמוקה

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי עמוקה. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

היישוב הקהילתי עמוקה – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי הממוקם בגליל העליון. הישובים הסמוכים לעמוקה הם: מצפון – מושב שדה אליעזר, מדרום – חצור הגלילית והישוב הקהיליתי ביריה, ממערב – מושב דלתון וממזרח – קיבוץ מחניים. במישור המוניציפלי היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מרום הגליל. שטח היישוב נמצא בגובה ממוצע של 700 מטרים מעל פני הים, גובה המתגמל את התושבים בתצפית נוף גלילית מרהיבה. היישוב מוקף מכל עבריו בשטחים פתוחים ירוקים – שטחו של יער ביריה.

היישוב ממוקם באיזור עדיפות לאומית א', מעמד המקנה לתושביו מספר הטבות כלכליות. אוכלוסיית המושב מונה כיום כ-215 איש (כ-60 משפחות). ביישוב מתקיימת פעילות תיירותית בענף האירוח הכפרי, התורמת לפרנסתם של רבים מן התושבים. התושבים אשר אינם עוסקים בתחום זה מתפרנסים מעבודה כשכירים ומיזמות עסקית בתחומים שונים, בעיקר מקצועות חופשיים. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבתי ספר ביישובים סמוכים דוגמת קיבוץ סאסא וקיבוץ יראון, לצורך זה מפעילה המועצה האזורית מרום הגליל מערך הסעות יומי מסודר.

קרקעות חקלאיות, עמוקה

תמונה: היישוב עמוקה והשטחים החקלאיים סביבו. גוגל מפות.

היישוב עמוקה הוקם בשנת 1980 כחלק מתוכנית התיישבות בגליל, בשם תוכנית המצפים. יוזמי התוכנית, ממשלת ישראל, קק"ל והסוכנות היהודית, ביקשו להרחיב את ההתיישבות היהודית בגליל ולמנוע יצירת רצף של ישובים ערביים על אזורים גדולים (אף שמטרה זו לא תמיד הוצהרה באופן רשמי). לשם כך הוחלט להקים שורה של ישובים קטנים בנקודות אסטרטגיות בגליל, מתוך תקווה כי הללו יתפתחו ויגדלו במהלך השנים לכלל ישובי קבע מבוססים. עמוקה הוקם על ידי גרעין התיישבות שארגנה תנועת המושבים. בשנים הראשונות לקיומו סבלו התושבים מעיכובים בחיבור הישוב לתשתיות בסיסיות דוגמת חשמל ומים, אולם מזמן שאילו הוסדרו נהנו התושבים מאיכות חיים המתבססת על נופי טבע, ריחוק ממרכזי אוכלוסיה ומגרשים גדולים.

חברת שורשים מציעה לכם להשקיע ברכישת קרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת שורשים היא חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן החקלאי ומתמקדת בעיקר בשיווק קרקע חקלאית. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק השקעה בקרקעות חקלאיות ברחובות ובפרדס חנה. להלן פרטי הצעת החברה להשקעה בשטחים חקלאיים בפרדס חנה. 

איפה – קרקע חקלאית מעובדת הנכללת בתחום שיפוטה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור וצמודה לגבולו הדרומי של תחום זה – כביש 65. ממזרח לשטח המשווק נמצאות שדרות דרך הנדיב (שדרה מרכזית בפרדס חנה החוצה את היישוב מדרום לצפון) והבסיס הצבאי – מחנה 80, ממערב לשטח נמצאת שמורת טבע ובה יער אלונים קטן – שמורת אלון ולאחריה צומת אלון וקיבוץ גן שמואל, מצפון לחלקות המשווקות ישנן שכונות מגורים ותיקות יותר (שכונת נווה אשר) וותיקות פחות (שכונת פרחי הדר).

כמה עולה – כ-129,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד משטחי מגורים, קרבה זו היא אחד הקריטריונים הנבדקים ומשוקללים על ידי גופי התכנון בדיון בתוכנית לשינוי ייעוד קרקע חקלאית. גופי התכנון מונחים לתעדף בניה חדשה באופן אשר יצור רצף בין בנייה קיימת לבנייה חדשה.

– בשנים האחרונות נרשמה בפרדס חנה תנופת פיתוח ובנייה למגורים ולמסחר, אשר בחלקה העיקרי התבססה על הפשרת קרקעות חקלאיות. במידה ומצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, הנחה סבירה היא כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– הקרקעות העומדות למכירה ממוקמות במיקום בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שחברו זו לזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מקומית אחת בשם – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי אליו נשלחו בני משפחות חקלאים מהאיזור על מנת לזכות בחינוך איכותי ובהכשרה במקצועות החקלאות. בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בשטחה של פרדס חנה ובמהלך העשור לאחר מכן נסק מספר התושבים ביישוב מכמה מאות עד ל-10,000. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. באותן שנים עודדה המדינה את הקמתם של מפעלי תעשייה ביישוב על מנת לספק תעסוקה לתושבים החדשים, בין המפעלים שהוקמו באותה עת – מפעל איטונג ומפעל תבורי.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע מחד ובנייני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים תכננה המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה, אמור להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

חברת קרקעות ישראל מציעה השקעה בקרקע חקלאית בסמוך למושב שדה ורבורג

חברת קרקעות ישראל מציעה לציבור המשקיעים הישראלי להשקיע בקרקע חקלאית הממוקמת בסמוך למושב שדה ורבורג, להלן סקירה של פרטי הצעת ההשקעה.

איפה – שטח חקלאי מעובד הגובל מדרום בבתי מושב שדה ורבורג וממזרח נתחם על ידי כביש 554.

כמה עולה – 299,000 ש"ח.

למה כדאי – מושב שדה ורבורג הינו מושב וילות יוקרתי ועל כן במידה והקרקעות יופשרו לבנייה למגורים (ככל הנראה בנייה צמודת קרקע) ניתן להעריך כי יהיה לקרקע ביקוש נדל"ני גבוה.

אומדן תשואה פוטנציאלית – מחירו של בית צמוד קרקע באיזור מוערך בכ-5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוניקרקע חקלאית בבעלות פרטית. הקרקעות המשווקות נכללות במתחם תכנוני גדול יותר לגביו קיימת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לבנייה. חברת הנדל"ן שיכון ובינוי המחזיקים בבעלות על קרקעות במתחם מקדמים את התוכנית מול גופי התכנון הרלוונטיים.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין- הגוף הממשלתי המופקד על רישום זכויות מקרקעין), אפשרות לקבלת אשראי מטעם בנק מוביל עד ל50% מסכום העסקה.

שורה תחתונה – השקעה ברמת סיכון ממוצעת-גבוהה.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות

תמונה: קרקע חקלאית במושב שדה ורבורג. גוגל מפות

מושב שדה ורבורג – תעודת זהות מקומית

מושב הממוקם באיזור דרום השרון. הישובים הסמוכים לשדה ורבורג הם: מצפון- מושב משמרת, מושב חרות, מדרום- מושב גן חיים, מושב צופית, העיר כפר סבא (כ-2 ק"מ מצפון לעיר), העיר רעננה, ממערב- מושב בצרה, מושב בני ציון וממזרח – מושב ניר אליהו וקיבוץ רמת הכובש. במישור המוניציפלי היישוב נכלל בשטח שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. קהילת היישוב מונה כיום כ-1,400 תושבים. היקף אדמות היישוב עומד על 2,900 דונם. מושב שדה ורבורג מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, בחלקם הגדול – קרקעות חקלאיות. שם היישוב נקבע לזכרו של אוטו ורבורג- יו"ר ההסתדרות הציונית. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

נתיבי התחבורה המרכזיים המקשרים את שדה ורבורג לסביבתו הם: כביש 4 וכביש 554. מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת זה הפועל במושב צופית. בין מבני הציבור ביישוב: בית כנסת, מרפאה, מזכירות, מכולת, ספריה, בית העם ומגרשי ספורט.

נכון לשנים האחרונות מרבית התושבים בשדה ורבורג אינם מתפרנסים מפעילות חקלאית (בוודאי לא כמקור פרנסה עיקרי), עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות בתחום המושב עדיין מעובדות באופן רציף. קהילת היישוב נחלקת בין שני מעמדות סטטוריים-כלכליים: בעלי נחלות ותושבי שכונת ההרחבה. בעלי הנחלות מחזיקים במשקים חקלאים בני מספר דונמים (לא בהכרח בשטח רציף) ומקיימים מסגרת כלכלית משותפת בדמות אגודה חקלאית. תושבי ההרחבה רכשו מגרשים לבנייה בני דונם או פחות מכך והם אינם חברים באגודה החקלאית.

ניהולו המוניציפלי של היישוב מופקד בידי שני גופים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים (הבגירים, מעל גיל 18) ועוסק בניהול התחומים: תברואה, חינוך, ביטחון, תרבות, נוי וספורט. ועד האגודה החקלאית נבחר על ידי נציגי משפחות בעלי הנחלות (נציג אחד לכל נחלה) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים (בחלקם מבני ציבור) לחברי האגודה: קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק הוועד בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש גם כוועד מקומי. הזהות בין שני הגופים נולדה בשנות הקמת היישוב או אז הורכבה קהילת המושב מבעלי נחלות בלבד. קליטתם של תושבי ההרחבה ביישוב הולידה צורך בשינוי מודל ניהול המושב שכן אלה האחרונים נותרו ללא ייצוג מוניציפלי. בעלי הנחלות במושב, בדומה למושבים אחרים בהם בוצעה תכונית הרחבה, ביקשו לשמר את המצב הקיים ולהותיר בידיהם את השליטה בניהול היישוב, כך שיוכלו להגן על אינטרסים כלכליים וכן להגן על אורח החיים המושבי-כפרי אליו הורגלו. בראשית שנות ה-90 פסק בג"ץ בעתירה שהוגשה לו בעניין זה וקבע כי בישובים בהם מספר התושבים שאינם חברי אגודה אינו זניח, יש להקים ועד מקומי עצמאי שיבחר על ידי כלל התושבים. בעקבות העתירה הוקמו במרבית המושבים בישראל, ובכלל זה שדה ורבורג, ועד מקומי עצמאי.

מושב שדה ורבורג הוקם ב-1938 על ידי קבוצת עולים מגרמניה. בשנות ה-50 נקלטו במושב משפחות נוספות, בחלקן משפחות ילדי הארץ ובחלקן משפחות עולים חדשות. על מנת לאפשר את קליטת התושבים החדשים כחקלאים, נוספו לשטח היישוב כ-2,000 דונמים. במהלך שנות ה-90 יזם המושב תוכנית הרחבה במסגרתה הופשרה קרקע חקלאית לצרכי מגורים ולקבוצת הנחלות החקלאיות נוספה שכונה של בתים צמודי קרקע על מגרשים בני דונם ופחות מכך. מהלך דומה בוצע גם בשנות ה-2000 וכיום מורכב המושב מ-120 נחלות וכ-136 בתי הרחבה.

חברת פריים לנד מציעה השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת פריים לנד עוסקת בשיווק אדמות חקלאיות כהשקעת נדל"ן. לאחרונה החלה החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בפרדס חנה במתחם תכנוני בסמוך לכביש 65.

איפה – קרקעות חקלאיות בצידה הדרומי של פרדס חנה-כרכור, ממוקמות בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב – כביש 65. החלקות נכללות בשטח חקלאי גדול יותר בו פועלות מספר חברות נדל"ן, השטח משתרע משדרות דרך הנדיב במזרח ועד שמורת אלון במערב. מעברה השני של דרך הנדיב נמצא בסיס צבאי – מחנה 80, אשר אמור להיות מפונה לנגב בשנים הקרובות. השטח תחום מצפון בבתיהן של השכונות: פרחי הדר ונווה אשר.

כמה עולה – חלקה של 250 מ"ר בעבור 119,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד מבתי מגורים, ומצב זה ישקל לחיוב על ידי גופי הכתנון במידה ותובא אליהם תוכנית להפשרת הקרקע, שכן הם מתעדפים בניה חדשה בסמוך לבנייה קיימת.

– בשנים האחרונות נרשמה במועצה פרדס חנה-כרכור עלייה בהיקף הבנייה החדשה, הן למגורים והן למסחר, אשר לוותה בעליית מחירי הדירות.

– השטח המדובר ממוקם באיזור בעל בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

קרקעות חקלאיות בפרדס חנה

תמונה: אדמה חקלאית בפרדס חנה ליד כביש 65. גוגל מפות

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו עד שחברו זו לזו. בשנת 1969 תורגמה הקרבה הגיאוגרפית לכדי איחוד בין הישובים לגוף מוניציפלי אחד – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי. בראשית שנות ה-50 הוקמה בפרדס חנה מעברת עולים ובמהלך השנים לאחר מזה עלה מספר התושבים ביישוב מכמה מאות ל-10,000 תושבים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים שינתה את אופיה של פרדס חנה – היישוב שאופיין בקהילה בעלת אופי אחיד ובנייה נמוכה בלבד היה ליישוב מעורב הן מבחינת אופי הבנייה (מבני דיור ציבורי, בתים צמודי קרקע) והן מבחינת שיוכם של התושבים למעמדות כלכליים. גם בשנים לאחר מכן הפנתה המדינה אל פרדס חנה משפחות עולים ממדינות שונות בהיקף לא מבוטל ובהתאם גם מימנה את הקמתם של מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר, אך גם זה התעמעם במהלך השנים.

עד לשנות ה-90 לערך הקפדיה המעוצה המקומית פרדס חנה-כרכור להגן על אופיו הכפרי של היישוב, בין היתר באמצעות מניעת בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. כחלק ממהלך ממשלתי ארצי לייצר פתרונות דיור במספרים גדולים ובזמן קצר הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. בראשית המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הבנייה ביישוב ומספר הדירות החדשות הנבנוות בה עלה, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית פרדס חנה-כרכור מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים מקדמת המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות המיועדות להפשרה. יש לציין כי למרות הפשרתן של קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ולמרות טשטוש אופייה החקלאי של פרדס חנה, גם כיום כוללת המועצה אדמות חקלאיות מעובדות באופן רציף: פרדסים, גידולי שדה ועוד.

חברת נדלן נדלן מציעה השקעה בקרקע חקלאית בראשון לציון

חברת נדלן נדלן מציעה השקעה בקרקע חקלאית במזרח ראשון לציון. להלן פרטי ההשקעה המוצעת:

איפה – שטח חקלאי מעובד הממוקם בצידה המזרחי של ראשון לציון, ממזרח תחום השטח בנתיבו של כביש 44, מדרום הוא גובל בדרך חיים הרצוג (רחוב בראשון לציון), ממערב הקרקעות המשווקות ממוקמות בסמיכות לשכונת צוריאל – שכונת מגורים הנבנית בימים אלו בבנייה רוויה (מגדלי דירות גבוהים). הקמתה של שכונת צוריאל התאפשרה לאחר תהליך שינוי ייעוד שעברה הקרקע, מחקאות למגורים.

כמה עולה – 140,000 ש"ח עבור מגרש של רבע דונם.

למה כדאי – הקרקעות המשווקות מהוות חלק עיקרי מעתודת הקרקעות הפנויות בתחומה של העיר ראשון לציון, מצב אשר על פניו מגדיל את הסיכויים כי בנייה חדשה בעיר תצריך את הפשרת הקרקע.

– שוק הדירות בראשון לציון נהנה מזה מספר שנים מרמת ביקוש גבוהה אשר באה לידי ביטוי גם בעליית מחירים. בהנחה שמצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, סביר להניח שמגמה זו תימשך ותביא לעלייה בערך הנכס.

– השטח נמצא במרחק לא רב מאיזור מגורים, וקרבה זו נחשבת על ידי גופי התכנון ליתרון שכן גופים אלה מונחים לתעדף יצירת רצף בין שטחי מגורים קיימים לשטחי מגורים חדשים.

– החלקות המשווקות הן חלק ממרחב גדול יותר של קרקע חקלאית, חלק מן החלקות הסמוכות לאלה המשווקות בפרויקט נמצאות בבעלותן של חברות נדל"ן אשר צפויות לפעול לקידום הפשרת הקרקע. אחדות אינטרסים זו עם חברות נדל"ן גדולות, מגדילה את הסיכויים לגיוס תמיכה בהפשרת הקרקעות.

– שטח הפרויקט נמצא בקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, מיקום אשר צפוי להביא לעלייה בערך הקרקעות אם וכאשר יופשרו לבנייה.

אומדן לתשואה פוטנציאלית – חברת נדלן נדלן מעריכה כי ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור הפרויקט, עומד על סכום של 4 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. תוכנית המתאר הנוכחית של ראשון לציון אושרה בשנת 1970. בשנים האחרונות גובשה בעיריית ראשל"צ תוכנית מתאר חדשה בשם רצ/2030, המציגה את מדיניות התכנון המיועדת של העיר עד לשנת 2030. התוכנית טרם אושרה ונמצאים כיום בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז מרכז. בתוכנית רצ/2030 חלק מהשטח הנכלל בפרויקט מוגדר תחת הייעוד – איזור נופש מטרופוליני וחלקו אחר מוגדר תחת הייעוד – נוף כפרי פתוח. במידה והתוכנית תאושר הדבר יקטין את הסיכוי להפשרת הקרקע בשנים הבאות.

מה מקבלים – ליווי משפטי לרוכשי הקרקע עד להפשרת הקרקע, ניתן על ידי משרד עו"ד כהן-שמואלי, מייד לאחר חתימת חוזה הרכישה תירשם בטאבו (לשכת רישום מקרקעין – גוף ממשלתי המופקד על רישום זכוכיות מקרקעין) הערת אזהרה בנוגע להעברת הבעלות ולאחר מכן יתבצע רישום מלא של זכויות המשקיע על הקרקע בטאבו. מסלולי מימון עד לסכום של 100,000 ש"ח.

שורה תחתונה – תמחור נמוך מן הממוצע, מצד שני – אין תהליך קיים להפשרת הקרקע ובסבירות נמוכה כי תהליך כזה יתחיל בשנים הקרובות. השקעה לטווח ארוך למשקיעים עם סבלנות.

קרקע חקלאית בראשלצ

ראשון לציון, קרקעות חקלאיות

 

ראשון לציון – תעודת זהות מקומית

ראשיתה של העיר ראשון לציון מגיעה לימי העלייה הראשונה בישראל, על כן העיר נחשבת לאחד הישובים הציוניים הראשונים בא"י. ב-1882 הוקמה ראשון לציון כמושבה חקלאית על ידי אנשי אגודת ביל"ו. בשנים הראשונות לתולדות המושבה נסמכו תושביה על סיוע כספי מידי הברון רוטשילד. תחילה התנה הברון את תמיכתו בכך שאיכרי המושבה יקבלו הדרכה חקלאית מקצועית, אולם גם לאחר מכן לא הצליחו האיכרים להגיע לעצמאות כלכלית החליט הברון רוטשילד כי על מנת לקבל תמיכ נוספת על אנשי המושבה להעביר את קרקעות המושבה לבעלותו ולהעביר את ניהול ענייני היישוב לידי מערכת פקידות מטעמו (פקידי הברון ניהלו את מרבית מושבות העלייה הראשונה שנקלעו למשבר כלכלי). הכפיפות לפקידי הברון הפכה את איכרי המושבה בפועל לאריסים והשינוי לא התקבל בקלות אצל כמה ממשפחות המייסדים. בהוראת של הפקידים ננטעו כרמי גפנים על מרבית אדמות המושבה ותנובתם המוצלחת של אלו הצליחו להעמיד את הפעילות החקלאית בראשון לציון על בסיס רווחי. ב-1889 הוקם בראשון לציון יקב "כרמל מזרחי".

ב-1905 סיפח השלטון העות'מאני בא"י 20,000 דונמים נוספים לשטח המושבה. ב-1922 הכריז שלטון המנדט הבריטי על המושבה כמועצה מקומית. ב-1932 החל לפעול איזור תעשייה בראשל"צ, אחד מאיזורי התעשייה הראשונים בא"י. בשלהי שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 גדל מספר התושבים בראשון לציון במהירות וכבר ב-1950 הוכרז היישוב כעיר. בשנים לאחר מכן המשיך לעלות מספר התושבים בעיר והיא היתה לאחד מ"ערי השינה" הגדולות בגוש דן. בשנות ה-90 עברה ראשון לציון שינוי תדמית כאשר עיריית ראשל"צ הובילה מהלך לפיתוח נמרץ של תחום המסחר, התעשייה והתרבות בעיר. בעיר פועלות שתי תחנות רכבת. ראשל"צ היא העיר הרביעית בגודלה בישראל, כ-230,000 תושבים. תחום שיפוט העיר משתרע על פני כ-58,000 דונם.

חברת יש נכסים מציעה – קרקע חקלאית למכירה בפרדס חנה-כרכור

חברת "יש נכסים" היא חברת נדל"ן הפועלת בעיקר בשוק הנדל"ן החקלאי ובעיקר באיזור השרון הצפוני (פרדס חנה, חדרה וכו'). בחודשים האחרונים משווקת החברה חלקות קרקע במסגרת מיזם בשם – Top פרדס חנה. היקף הקרקעות אותן רכשה יש נכסים עבור המיזם עומד על כ-250 דונמים, שטח גדול יחסית לעומת הנורמה בשוק הנדל"ן החקלאי.

איפה – שדות חקלאיים בצידה הצפון-מזרחי של המושבה פרדס חנה, בסמוך למרכז מסחרי חדש יחסית (מתחם ביג) על דרך הנדיב, רחוב מרכזי החוצה את פרדס חנה מכביש 65 ועד ליציאה לכיוון בנימינה.

למה כדאי – לאדמות העומדות למכירה בפרויקט יש מספר יתרונות כהשקעת נדל"ן, הראשון בהם הוא עצם מיקום הקרקע בשטח המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, שכן מרבית הבנייה החדשה ועבודות הפיתוח ביישוב זה מבוססים על קרקעות חקלאיות מופשרות לבנייה וסביר להניח כי מצב זה ישמר גם בשנים הבאות. היתרון השני הוא הסמיכות בין הקרקעות לשטחי מגורים, המגדילה את הסיכויים כי הקרקע אכן תופשר לבנייה. יתרון שלישי הוא עליית מחירי הדיור בפרדס חנה-כרכור, המביאה עימה גם עלייה בתשואה הפוטנציאלית. יתרון רביעי ואחרון הוא הקרבה של הקרקעות לעורקי תחבורה מרכזיים, מרחק כ-6 דקות נסיעה מכביש 4, פחות מכך לכביש 65 ומעט יותר לכביש 2.

כמה עולה – חלקה של 300 מ"ר נמכרת עבור 139 אלף ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. משויכת למרקם פיתוח עירוני בתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית המתווה את מדיניות התכנון והבנייה בישראל עד לשנת 2020).

מה מקבלים – רישום הבעלות על החלקה שנרכשה בטאבו (טאבו – מאגר מידע ממשלתי בו נרשמות הבעלויות על קרקעות בישראל), ליווי וייעוץ משפטי מטעמו של משרד עו"ד המתמחה בדיני מקרקעין.

שורה תחתונה – השקעה בקרקע חקלאית פרטית בפרדס חנה בתמחור סביר.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

 


 

 פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור, שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמורו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הביאו להקמת מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד היושבים לכדי מועצה מקומית.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי יחיסת של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בניה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בניית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מטע מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים כולת תוכנית הערים המתגבשת במועצה המקומית את הקמתן של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.