ארכיון תג: קרקע חקלאית פרטית

חברת אדמה מציעה – השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה-כרכור

חברת אדמה היא חברת נדל"ן המתמקדת בשיווק קרקעות חקלאיות פרטיות כהשקעת נדל"ן. עיקר פעילות החברה נסב סביבו שטחים חקלאיים באיזור השרון. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בשטח המועצה פרדס חנה-כרכור. מכירת החלקות במיזם נעשתה בכמה שלבים, במהלך שלושת השלבים הראשונים נמכרו כמה עשרות חלקות למשקיעים, כעת משלימה החברה את מכירת יחודת הקרקע בשלב 4. להלן פרטי ההצעה לרכישת הקרקעות.

איפה – שטח פתוח בגבולה הדרום-מזרחי של המושבה כרכור, בסמוך לכביש 65. החלקות העומדות למכירה ממוקמות מרחק של כ-300 מטרים משטח בנוי.

למה כדאי – הסמיכות לשטח מגורים, הקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, הפיתוח המהיר של פרדס חנה-כרכור בשנים האחרונות שבוצע ברובו על בסיס קרקעות חקלאיות שהופשרו- כל אלה מגדילים את הסיכויים כי האדמות יופשרו לבנייה לצרכי מגורים ויניבו לבעליהן רווח נאה.

כמה עולה – 139 אלף ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

מעמד תכנוני – אדמות המיזם מוגדרות כקרקע חקלאית. תוכניות להפשרת הקרקע והקצאתה לבניית מבני מגורים נמצאות בדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – פרדס חנה-כרכור וממתינות לאישור.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו, ליווי משפטי לרוכשי הקרקע מטעם משרד שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות'. ליווי תכנוני ואדריכלי על ידי אדריכלים ומהנדסים ממשרד פינצ'י רוה. כמו כן מוצע ליווי במסלולי אשראי מגוונים למימון הרכישה.

שורה תחתונה – השקעה ברכישת קרקע חקלאית פרטית בכרכור בתמחור סביר.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור – שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. בעקבות גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת להעביר את תושבי המעברה למבני דיור קבע, הקימה המדינה באמצעות חברות שיכון ממשלתיות מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ובהתאם נבנו עוד מספר שכונות דיור ציבורי.

בנבדל משכנתה המושבה כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה, הביאה לטשטוש האבחנה הברורה בין הישובים, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי והשליו של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, מרבית הבתים בשכונות אלו נכללו בקטגורייה – בנייה נמוכה.

לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בניית מגדלי מגורים לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה. תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע לאיזור ה-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים, תוכנית המתאר המקומית המקודמת על ידי המועצה המקומית כוללת את תכנונן של שכונות מגורים חדשות על קרקעות חקלאיות שהופשרו ועל אדמותיו של בסיס צה"ל מחנה 80, בדרום מזרח היישוב. חקלאיות שיופשרו, פינויו הצפוי של מחנה 80 והעתקתו לנגב צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

מודעות פרסומת

חברת רילטי אקזקיוטיב מציעה קרקע חקלאית בחדרה להשקעה

חברת רילטי אקזקיוטיב מציעה למשקיעים ישראלים המבקשים לפעול בשוק הנדל"ן, אפשרות לרכוש חלקת קרקע הנמצאת בהליכי אישור לבנייה, בתחום העיר חדרה.

איפה – שטח חולי בצידה הצפון-מערבי של חדרה, ממוקם מצפון לבית חולים הלל יפה, מדרום לשכונת חפציבה, ממזרח לכביש 2 וממערב לכביש 4.

כמה עולה – 129,000 ש"ח בעבור דירה שתיבנה על השטח בעתיד. למעשה החברה מציעה לכם לרכוש דירה חדשה בחדרה בשלב טרום אישור תוכנית בנייה.

יתרונות – תוכנית שינוי ייעוד לקרקע המשווקת נמצא בשלב אישור סופי בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז השרון, בתום שלב זה תהיה הקרקע מאושרת לבנייה למגורים, בבניה רוויה. כלומר רמת הסיכון בהשקעה ברכישת הקרקע קטנה במידה משמעותית מזו הגלומה ברכישת קרקע חקלאית אשר אולי תעבור תהליך הפשרה בעתיד.

– הקרקעות העומדות למכירה ממוקמות במרחק של כ-3 דקות נסיעה ממחלף אולגה בכביש 2, במרחק של כ-2 דקות נסיעה מכביש 4 ובמרחק של כ-5 דקות נסיעה מחוף הים של חדרה מיקום זה צפוי להביא לביקוש גבוה לדירות שייבנו במקום, אם וכאשר ייבנו כאלה.

– סכום ההשקעה המבוקש קטן פי כמה מערכה הצפוי של דירה חדשה באיזור.

מעמד תכנוני – ייעוד הקרקע לצרכי בנייה למגורים (בבנייה לגובה) מוסדר בתוכנית מתאר מקומית שיזמה עיריית חדרה – תוכנית חד/2020. תוכנית חד/2020 תוכננה על ידי י. ברכה – מ.שחר – אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ. התוכנית הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – חדרה, על ידי עיריית חדרה, אושרה על ידי הוועדה המקומית, הועברה לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז חיפה, אושרה אישור ראשוני, הופקדה לעיון הציבור וכעת ממתינה לאישור סופי. לאחר האישור הסופי של התוכנית יוכלו בעלי הקרקע להגיש תוכנית בנייה קונקרטית לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – חדרה לצורך קבלת היתר בנייה. קבלת היתר הבניה תאפשר לבעלי הקרקע להתחיל בבנייה בפועל.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין- גוף ממשלתי המופקד על רישום זכויות מקרקעין בישראל), ליווי משפטי מטעמו של משרד עו"ד, אפשרות לקבלת מימון עד ל-50 אחוז מסכום ההשקעה.

שורה תחתונה – השקעה דומה מעט למודל קבוצות רכישה בתחום הנדל"ן, תמחור ממוצע.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

חדרה – תעודת זהות מקומית

תולדותיה של העיר חדרה מתארכים עד לסוף המאה ה-19 או אז הוטל על גואל האדמות יהושע חנקין המשימה לרכוש אדמות עבור קבוצת משפחות יהודיות אמידות מליטא, אשר התאגדו במטרה לעלות לא"י ולהתיישב בה. חנקין, שלא ניחן באתיקה מקצועית יוצאת דופן, לקח את כספם של המשפחות הציוניות ורכש עבורן אדמות ביצה חסרות ערך חקלאי ולא מתאימות להתיישבות מחשש למחלות. ב-1891 הגיעו החלוצים הציוניים לא"י והתיישבו בח'אן, מבנה שעמד על הקרקעות שרכשו. מחלת הקדחת אשר הופצה על ידי יתושי האנופלס בביצות הפילה חללים בתושבי חדרה ורבים מהם לא שרדו את השנה הראשונה לתולדות היישוב. בעצת ד"ר הלל יפה העתיקו התושבים את מקום מגוריהם מערבה, בסמוך לחוף הים (שכונת גבעת אולגה של ימינו), לאחר מכן החלו בנסיונות שונות לייבוש הביצות באדמות שרכשו. אחד הנסיונות כלל את נטיעתם של אלפי עצי איקליפטוס בשטחי הביצות. הנטיעה לא הביאה ליישוב הביצות אך יצרה את יער חדרה – אחד מן היערות מעשה אדם הגדולים בישראל. לבסוף נמצא הפיתרון – חפירת תעלות ניקוז יצרה מוצא למי הביצות לים התיכון. ייבוש הביצות העלה את חדרה על דרך המלך והיא החלה להתפתח כמושבת איכרים משגשגת. בניגוד למרבית מושבות העלייה הראשונה תושבי חדרה הצליחו לשמור על עצמאותם הכלכלית, לא התפתו להסתמך על כספי הברון רוטשילד ועל כן לא היו נתונים למרות שלטון הפקידות של הברון.

התפתחותה של חדרה נמשכה בשנים הבאות והיא הפכה ליישוב המרכזי באיזור השרון הצפוני, בין היתר בזכות בחירתה כמקום מושבם של יחידות צבא בריטי (בתקופת שלטון המנדט הבריטי). הקמת המדינה וגלי העלייה ההמוניים שבאו לאחר מכן הביאו לשינוי דרמטי באופי היישוב – אלפי משפחות עולים חסרות אמצעים שוכנו במעברות בשטח היישוב ולאחר מכן נקלטו במבני דיור ציבורי שהוקמו לצורך זה. קליטת העולים הפכה את חדרה ממושבת איכרים אמידה בינונית בגודלה, שתושביה היו בעלי מורשת תרבותית זהה לעיירה בת אלפי תושבים ממדינות שונות, דוברי שפות שונות ובעלי מעמד כלכלי שונה. השינוי הביא לטשטוש הולך וגבור בצביונה החקלאי של חדרה וב-1952 הוכרז היישוב כעיר. עם זאת מאחר ושטח השיפוט של חדרה היה בן עשרות אלפי דונמים גם לאחר הפיכתה לעיר נותרו בה שטחים חקלאיים בהיקף נרחב, אשר חלקם הגדול עובד ברציפות משך עשרות שנים לאחר מכן.

בשנות ה-70 ושוב בשנות ה-90 שימשה חדרה כיעד לקליטת המוני משפחות עולים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. על מנת לספק לעולים פתרונות דיור הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ונבנו שכונות מגורים חדשות (לדוגמא- בבית אליעזר). קליטתם של אלפי משפחות העולים במהלך השנים הכבידה על התשתיות העירוניות ופגעה באופן דרמטי בתדמית העיר, החל משנות ה-80 לערך כבר נחשבה חדרה לעיר פריפריה אפורה ודלה (ביחס לערים אחרות בשרון דוגמת: כפר סבא, רעננה וכו'). בשנים הראשונות למאה ה-21 החלה מגמת שינוי במצב זה, בנייתן של שכונות חדשות ברמת גימור גבוהה יחסית (בסמוך לחוף הים, ובמזרח העיר)ובמחירים זולים ביחס לערי המרכז, הביאה אל העיר משפחות מעמד בינוני מבוססות יחסית, מספר מרכזיים מסחריים חדשים הוקמו בעיר, תחנת הרכבת במערב העיר שופצה ויאפשרה לתושבים העובדים במרכז, להגיע לת"א בנסיעה בת כחצי שעה. במקביל הכסף שהגיע לקופת העירייה כתוצאה מן הבנייה החדשה נוצל גם לשדרוג תשתיות..

בחדרה עוברים כמה מנתיבי התחבורה המרכזיים בישראל: כביש 2, כביש 4, כביש 65 וכן מסילת הרכבת המחברת בין ת"א לחיפה. בגבולה המזרחי של חדרה ישנה תחנת רכבת נוספת (חדרה-מזרח) אשר אינה פעילה משנות ה-80 לערך. תוכנית להפעלת התחנה מחדש והפעלת קו רכבת חדרה – עפולה נמצאת בתהליכי אישור. שנים הקרובות מתוכנן גם חידושה של תחנת רכבת נוספת בשטח העיר, חדרה מזרח, אשר תחבר בין העיר לעפולה. בחדרה ממוקם בית חולים הלל יפה המשמש כמרכז רפואי אזורי. במחנית ערכי טבע ונוף תושבי חדרה יכולים להנות מרצועת חוף ארוכה בת 7 ק"מ, מפארק נחל חדרה אשר שוקם בשנות ה-90, מיער חדרה גדול המימדים ושמורת הטבע זיתא. שטח שיפוט העיר משתרע על פני 50,000 דונמים והיא נחשבת לאחת הערים בעלות עתודות הקרקע הגדולות ביותר במדינה.