ארכיון תג: קרקע חקלאית בכרכור

חברת שורשים מציעה לכם להשקיע ברכישת קרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת שורשים היא חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן החקלאי ומתמקדת בעיקר בשיווק קרקע חקלאית. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק השקעה בקרקעות חקלאיות ברחובות ובפרדס חנה. להלן פרטי הצעת החברה להשקעה בשטחים חקלאיים בפרדס חנה. 

איפה – קרקע חקלאית מעובדת הנכללת בתחום שיפוטה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור וצמודה לגבולו הדרומי של תחום זה – כביש 65. ממזרח לשטח המשווק נמצאות שדרות דרך הנדיב (שדרה מרכזית בפרדס חנה החוצה את היישוב מדרום לצפון) והבסיס הצבאי – מחנה 80, ממערב לשטח נמצאת שמורת טבע ובה יער אלונים קטן – שמורת אלון ולאחריה צומת אלון וקיבוץ גן שמואל, מצפון לחלקות המשווקות ישנן שכונות מגורים ותיקות יותר (שכונת נווה אשר) וותיקות פחות (שכונת פרחי הדר).

כמה עולה – כ-129,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד משטחי מגורים, קרבה זו היא אחד הקריטריונים הנבדקים ומשוקללים על ידי גופי התכנון בדיון בתוכנית לשינוי ייעוד קרקע חקלאית. גופי התכנון מונחים לתעדף בניה חדשה באופן אשר יצור רצף בין בנייה קיימת לבנייה חדשה.

– בשנים האחרונות נרשמה בפרדס חנה תנופת פיתוח ובנייה למגורים ולמסחר, אשר בחלקה העיקרי התבססה על הפשרת קרקעות חקלאיות. במידה ומצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, הנחה סבירה היא כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– הקרקעות העומדות למכירה ממוקמות במיקום בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שחברו זו לזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מקומית אחת בשם – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי אליו נשלחו בני משפחות חקלאים מהאיזור על מנת לזכות בחינוך איכותי ובהכשרה במקצועות החקלאות. בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בשטחה של פרדס חנה ובמהלך העשור לאחר מכן נסק מספר התושבים ביישוב מכמה מאות עד ל-10,000. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. באותן שנים עודדה המדינה את הקמתם של מפעלי תעשייה ביישוב על מנת לספק תעסוקה לתושבים החדשים, בין המפעלים שהוקמו באותה עת – מפעל איטונג ומפעל תבורי.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע מחד ובנייני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים תכננה המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה, אמור להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

מודעות פרסומת

חברת פריים לנד מציעה השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת פריים לנד עוסקת בשיווק אדמות חקלאיות כהשקעת נדל"ן. לאחרונה החלה החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בפרדס חנה במתחם תכנוני בסמוך לכביש 65.

איפה – קרקעות חקלאיות בצידה הדרומי של פרדס חנה-כרכור, ממוקמות בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב – כביש 65. החלקות נכללות בשטח חקלאי גדול יותר בו פועלות מספר חברות נדל"ן, השטח משתרע משדרות דרך הנדיב במזרח ועד שמורת אלון במערב. מעברה השני של דרך הנדיב נמצא בסיס צבאי – מחנה 80, אשר אמור להיות מפונה לנגב בשנים הקרובות. השטח תחום מצפון בבתיהן של השכונות: פרחי הדר ונווה אשר.

כמה עולה – חלקה של 250 מ"ר בעבור 119,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד מבתי מגורים, ומצב זה ישקל לחיוב על ידי גופי הכתנון במידה ותובא אליהם תוכנית להפשרת הקרקע, שכן הם מתעדפים בניה חדשה בסמוך לבנייה קיימת.

– בשנים האחרונות נרשמה במועצה פרדס חנה-כרכור עלייה בהיקף הבנייה החדשה, הן למגורים והן למסחר, אשר לוותה בעליית מחירי הדירות.

– השטח המדובר ממוקם באיזור בעל בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

קרקעות חקלאיות בפרדס חנה

תמונה: אדמה חקלאית בפרדס חנה ליד כביש 65. גוגל מפות

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו עד שחברו זו לזו. בשנת 1969 תורגמה הקרבה הגיאוגרפית לכדי איחוד בין הישובים לגוף מוניציפלי אחד – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי. בראשית שנות ה-50 הוקמה בפרדס חנה מעברת עולים ובמהלך השנים לאחר מזה עלה מספר התושבים ביישוב מכמה מאות ל-10,000 תושבים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים שינתה את אופיה של פרדס חנה – היישוב שאופיין בקהילה בעלת אופי אחיד ובנייה נמוכה בלבד היה ליישוב מעורב הן מבחינת אופי הבנייה (מבני דיור ציבורי, בתים צמודי קרקע) והן מבחינת שיוכם של התושבים למעמדות כלכליים. גם בשנים לאחר מכן הפנתה המדינה אל פרדס חנה משפחות עולים ממדינות שונות בהיקף לא מבוטל ובהתאם גם מימנה את הקמתם של מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר, אך גם זה התעמעם במהלך השנים.

עד לשנות ה-90 לערך הקפדיה המעוצה המקומית פרדס חנה-כרכור להגן על אופיו הכפרי של היישוב, בין היתר באמצעות מניעת בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. כחלק ממהלך ממשלתי ארצי לייצר פתרונות דיור במספרים גדולים ובזמן קצר הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. בראשית המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הבנייה ביישוב ומספר הדירות החדשות הנבנוות בה עלה, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית פרדס חנה-כרכור מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים מקדמת המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות המיועדות להפשרה. יש לציין כי למרות הפשרתן של קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ולמרות טשטוש אופייה החקלאי של פרדס חנה, גם כיום כוללת המועצה אדמות חקלאיות מעובדות באופן רציף: פרדסים, גידולי שדה ועוד.

חברת יש נכסים מציעה – קרקע חקלאית למכירה בפרדס חנה-כרכור

חברת "יש נכסים" היא חברת נדל"ן הפועלת בעיקר בשוק הנדל"ן החקלאי ובעיקר באיזור השרון הצפוני (פרדס חנה, חדרה וכו'). בחודשים האחרונים משווקת החברה חלקות קרקע במסגרת מיזם בשם – Top פרדס חנה. היקף הקרקעות אותן רכשה יש נכסים עבור המיזם עומד על כ-250 דונמים, שטח גדול יחסית לעומת הנורמה בשוק הנדל"ן החקלאי.

איפה – שדות חקלאיים בצידה הצפון-מזרחי של המושבה פרדס חנה, בסמוך למרכז מסחרי חדש יחסית (מתחם ביג) על דרך הנדיב, רחוב מרכזי החוצה את פרדס חנה מכביש 65 ועד ליציאה לכיוון בנימינה.

למה כדאי – לאדמות העומדות למכירה בפרויקט יש מספר יתרונות כהשקעת נדל"ן, הראשון בהם הוא עצם מיקום הקרקע בשטח המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, שכן מרבית הבנייה החדשה ועבודות הפיתוח ביישוב זה מבוססים על קרקעות חקלאיות מופשרות לבנייה וסביר להניח כי מצב זה ישמר גם בשנים הבאות. היתרון השני הוא הסמיכות בין הקרקעות לשטחי מגורים, המגדילה את הסיכויים כי הקרקע אכן תופשר לבנייה. יתרון שלישי הוא עליית מחירי הדיור בפרדס חנה-כרכור, המביאה עימה גם עלייה בתשואה הפוטנציאלית. יתרון רביעי ואחרון הוא הקרבה של הקרקעות לעורקי תחבורה מרכזיים, מרחק כ-6 דקות נסיעה מכביש 4, פחות מכך לכביש 65 ומעט יותר לכביש 2.

כמה עולה – חלקה של 300 מ"ר נמכרת עבור 139 אלף ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. משויכת למרקם פיתוח עירוני בתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית המתווה את מדיניות התכנון והבנייה בישראל עד לשנת 2020).

מה מקבלים – רישום הבעלות על החלקה שנרכשה בטאבו (טאבו – מאגר מידע ממשלתי בו נרשמות הבעלויות על קרקעות בישראל), ליווי וייעוץ משפטי מטעמו של משרד עו"ד המתמחה בדיני מקרקעין.

שורה תחתונה – השקעה בקרקע חקלאית פרטית בפרדס חנה בתמחור סביר.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

 


 

 פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור, שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמורו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הביאו להקמת מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד היושבים לכדי מועצה מקומית.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי יחיסת של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בניה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בניית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מטע מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים כולת תוכנית הערים המתגבשת במועצה המקומית את הקמתן של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

חברת אדמה מציעה – השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה-כרכור

חברת אדמה היא חברת נדל"ן המתמקדת בשיווק קרקעות חקלאיות פרטיות כהשקעת נדל"ן. עיקר פעילות החברה נסב סביבו שטחים חקלאיים באיזור השרון. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בשטח המועצה פרדס חנה-כרכור. מכירת החלקות במיזם נעשתה בכמה שלבים, במהלך שלושת השלבים הראשונים נמכרו כמה עשרות חלקות למשקיעים, כעת משלימה החברה את מכירת יחודת הקרקע בשלב 4. להלן פרטי ההצעה לרכישת הקרקעות.

איפה – שטח פתוח בגבולה הדרום-מזרחי של המושבה כרכור, בסמוך לכביש 65. החלקות העומדות למכירה ממוקמות מרחק של כ-300 מטרים משטח בנוי.

למה כדאי – הסמיכות לשטח מגורים, הקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, הפיתוח המהיר של פרדס חנה-כרכור בשנים האחרונות שבוצע ברובו על בסיס קרקעות חקלאיות שהופשרו- כל אלה מגדילים את הסיכויים כי האדמות יופשרו לבנייה לצרכי מגורים ויניבו לבעליהן רווח נאה.

כמה עולה – 139 אלף ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

מעמד תכנוני – אדמות המיזם מוגדרות כקרקע חקלאית. תוכניות להפשרת הקרקע והקצאתה לבניית מבני מגורים נמצאות בדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – פרדס חנה-כרכור וממתינות לאישור.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו, ליווי משפטי לרוכשי הקרקע מטעם משרד שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות'. ליווי תכנוני ואדריכלי על ידי אדריכלים ומהנדסים ממשרד פינצ'י רוה. כמו כן מוצע ליווי במסלולי אשראי מגוונים למימון הרכישה.

שורה תחתונה – השקעה ברכישת קרקע חקלאית פרטית בכרכור בתמחור סביר.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור – שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. בעקבות גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת להעביר את תושבי המעברה למבני דיור קבע, הקימה המדינה באמצעות חברות שיכון ממשלתיות מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ובהתאם נבנו עוד מספר שכונות דיור ציבורי.

בנבדל משכנתה המושבה כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה, הביאה לטשטוש האבחנה הברורה בין הישובים, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי והשליו של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, מרבית הבתים בשכונות אלו נכללו בקטגורייה – בנייה נמוכה.

לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בניית מגדלי מגורים לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה. תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע לאיזור ה-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים, תוכנית המתאר המקומית המקודמת על ידי המועצה המקומית כוללת את תכנונן של שכונות מגורים חדשות על קרקעות חקלאיות שהופשרו ועל אדמותיו של בסיס צה"ל מחנה 80, בדרום מזרח היישוב. חקלאיות שיופשרו, פינויו הצפוי של מחנה 80 והעתקתו לנגב צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

חברת "יש נכסים" רוכשת 30 דונם של קרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת "יש נכסים", חברת נדל"ן העוסקת בשיווק קרקעות חקלאיות, הודיעה השבוע כי ביצעה עסקת רכישה של קרקעות בהיקף נרחב באיזור המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. על פי הודעת החברה, ביצעה "יש נכסים" שתי עסקאות במיקומים סמוכים זה לזה: 20 דונם של קרקע חקלאית בצידה הצפון-מזרחי של פרדס חנה נרכשו בסכום של 3 מיליון ש"ח ו-10 דונמים בצידו המזרחי של מושב תלמי אלעזר בסכום של 1.3 מיליון ש"ח.

האדמות שנרכשו בתחומה של פרדס חנה נמצאות במרחק לא רב ממרכז מסחרי חדש יחסית "מרכז ביג" הממוקם בצידו המזרחי של רחוב דרך הנדיב, ביציאה מפרדס חנה לכיוון בנימינה. ברצועת השטח המשתרעת מבתי המושבה פרדס חנה ועד לכביש 653 ישנו שטח חקלאי מעובד בהיקף נרחב. שטחים ברצועה זו נרכשו על ידי מספר חברות נדל"ן ואלה משווקות לציבור המשקיעים הישראלי חלקות קטנות (חצי דונם ופחות מזה) בעשרות אלפי ש"ח לכל הפחות, כהשקעת נדל"ן הנסמכת על התקווה כי הקרקעות יופשרו לבנייה בשנים הקרובות. נכון לעת זו לא מתקיים הליך תכנוני לשיוני ייעוד תכנוני באיזור זה, על פי איש העסקים יקיר מלכה, מבעלי חברת "יש נכסים", בכוונת החברה לגבש תוכנית להפשרת קרקעות ולקדמה מול גופי התכנון הרלונטיים. יש לציין כי בתוכנית המתאר המקומית אותה מקדמת המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור מוגדרות הקרקעות באיזור זה תחת הייעוד – קרקע חקלאית. עניין זה מקטין את הסיכויים כי קרקעות באיזור זה אכן יופשרו לבנייה, אך אינו מבטלם לגמרי.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

במקביל לרכישת הקרקעות בפרדס חנה, הודיעה חברה כי רכשה 10 דונם של קרקע חקלאית פרטית בסמוך לגבולו המזרחי של מושב תלמי אלעזר, ממערב למושב גן שומרון, מדרום לכביש 65 ולבסיס הצבאי מחנה 80. שטחו של מושב תלמי אלעזר כמעט ונושק לזה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור ובין שני היישובים מפריד כביש 65. יש לציין כי על אף הקרבה למושב תלמי אלעזר הקרקע שנרכשה אינו נמצאת בתחום היישוב, אלא מחוצה לו. גם לגבי איזור זה לא מתקיים הליך לשינוי ייעוד תכנוני. במידה וחברת "יש נכסים" תגבש תוכנית להפשרת הקרקעות, אחד העדויות המשמעותיות לסיכויים לאישור ההפשרה תהיה במידה והמועצה האזורית מנשה תביע את תמיכתה בתוכנית. על פי ההערכה החברה מתעתדת לשווק את הקרקעות שנרכשו בחלקות של חצי דונם בתמחור של 150,000 ש"ח לחלקה.

חברת אדמה מציעה – השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה-כרכור

חברת אדמה היא חברת נדל"ן המתמקדת בשיווק קרקעות חקלאיות פרטיות כהשקעת נדל"ן. עיקר פעילות החברה נסב סביבו שטחים חקלאיים באיזור השרון. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בשטח המועצה פרדס חנה-כרכור. מכירת החלקות במיזם נעשתה בכמה שלבים, במהלך שלושת השלבים הראשונים נמכרו כמה עשרות חלקות למשקיעים, כעת משלימה החברה את מכירת יחודת הקרקע בשלב 4. להלן פרטי ההצעה לרכישת הקרקעות.

איפה – שטח פתוח בגבולה הדרום-מזרחי של המושבה כרכור, בסמוך לכביש 65. החלקות העומדות למכירה ממוקמות מרחק של כ-300 מטרים משטח בנוי.

למה כדאי – הסמיכות לשטח מגורים, הקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, הפיתוח המהיר של פרדס חנה-כרכור בשנים האחרונות שבוצע ברובו על בסיס קרקעות חקלאיות שהופשרו- כל אלה מגדילים את הסיכויים כי האדמות יופשרו לבנייה לצרכי מגורים ויניבו לבעליהן רווח נאה.

כמה עולה – 139 אלף ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

מעמד תכנוני – אדמות המיזם מוגדרות כקרקע חקלאית. תוכניות להפשרת הקרקע והקצאתה לבניית מבני מגורים נמצאות בדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – פרדס חנה-כרכור וממתינות לאישור.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו, ליווי משפטי לרוכשי הקרקע מטעם משרד שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות'. ליווי תכנוני ואדריכלי על ידי אדריכלים ומהנדסים ממשרד פינצ'י רוה. כמו כן מוצע ליווי במסלולי אשראי מגוונים למימון הרכישה.

שורה תחתונה – השקעה ברכישת קרקע חקלאית פרטית בכרכור בתמחור סביר.

לקבלת פרטים נוספים על הפרויקט

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור – שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. בעקבות גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת להעביר את תושבי המעברה למבני דיור קבע, הקימה המדינה באמצעות חברות שיכון ממשלתיות מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ובהתאם נבנו עוד מספר שכונות דיור ציבורי.

בנבדל משכנתה המושבה כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה, הביאה לטשטוש האבחנה הברורה בין הישובים, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי והשליו של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, מרבית הבתים בשכונות אלו נכללו בקטגורייה – בנייה נמוכה.

לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בניית מגדלי מגורים לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה. תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע לאיזור ה-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים, תוכנית המתאר המקומית המקודמת על ידי המועצה המקומית כוללת את תכנונן של שכונות מגורים חדשות על קרקעות חקלאיות שהופשרו ועל אדמותיו של בסיס צה"ל מחנה 80, בדרום מזרח היישוב. חקלאיות שיופשרו, פינויו הצפוי של מחנה 80 והעתקתו לנגב צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

קרקעות חקלאיות – פרדס חנה

בחינת איזורי הפעולה של החברות העוסקות בשיווק קרקע חקלאית מראה כי מרבית האדמות המשווקות מתרכזות בשני איזורים גיאוגרפיים עיקריים: השרון והשפלה. הסיבה להתמקדות גיאוגרפית זו נעוצה במספר פרמטרים כלכליים המאפיינים את שני האיזורים הנ"ל: עתודת קרקעות חקלאיות

קרקעות חקלאיות בפרדס חנה

קרקע חקלאית בפרדס חנה

בבעלות פרטית בהיקף גדול יחסית המאפשרת לאותן חברות לרכוש יחידות שטח גדולות, רמת מחירים ממוצעת של אותם שטחים חקלאיים נרכשים, מגמת עלייה ברמת מחירי הנדל"ן באותם איזורים, עלייה מתמשכת בהיקף הבנייה החדשה באיזור ואישור של תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות בשנים האחרונות באותם איזורים.

בחינת שוק הנדל"ן במושבה פרדס חנה מעלה כי כל הפרמטרים הנ"ל מתקיימים בו: בשטח המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור ישנם אדמות חקלאיות בהיקף נרחב, חלקן הלא מבוטל נמצאות בבעלות פרטית, רמת המחירים של אותן אדמות חקלאיות ממוצעת, בהתייחס למחירי הקרקעות החקלאיות במרכז הארץ, מחירי הנדל"ן בפרדס חנה נמצאים במגמת עלייה מתמשכת בשנים האחרונות, עלייה דומה נרשמה בשנים האחרונות גם לגבי היקף הבנייה החדשה ביישוב ולסיום – בחינת החלטות גופי התכנון הרלוונטיים מעלה כי בשנים האחרונות אושרו מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות בשטח המועצה. מצב זה מסביר במידה רבה את העובדה כי לפחות ארבע חברות נדל"ן עוסקות, נכון ל-2013, בשיווק קרקע חקלאית בפרדס חנה ובכרכור.

כיצד ניתן להעריך את סיכויי ההפשרה של קרקע חקלאית בפרדס חנה?

מעבר לפרמטרים שצויינו בפסקה לעליל, יש להוסיף את העובדה כי המועצה המקומית פרדס חנה-כרכרו הציבה באופן מוצהר יעד להגדשלת מספר התושבים במועצה בשנים הבאות. מצב זה מגדיל את הסיכויים כי תוכנית להפשרת שטח חקלאי בפרדס חנה, זתכה לתמיכת המועצה. תמיכת הרשות המקומית מהווה נדבך משמעותי בנכונתה של ועדת הבנייה ותכנון המקומית לאשר שינוי ייעוד לשטח חקלאי מסוים. מעבר לאמריות כלליות אלו יש לבחון כל מקרה לגופו, שכן נטיה כללית לאישור שינוי ייעוד אינה בהכרח מובילה לאישור ישוני ייעוד לחלקה ספיצפית.

על מנת להעריך ביתר דיוק את הסיכויים כי קרקע מסוימת תופשר יש לבחון את הפרמטרים הבאים:  עד כמה קרובה הקרקע החקלאית המסוימת לאיזור בנוי? בשטחה של פרדס חנה ישנם מספר שטחי קרקע חקלאית הצמודים לאיזורי מגורים, או רחוקים מהם עשרות מטרים בלבד. קרבה שכזו מגדילה את הסיכויים כי הקרקע תופשר. מהי ההתייחסות לאותה חלקת קרקע בתוכניות המתאר הרלוונטיות? על פי פרסומי המעוצה, גופי התכנון עוסקים בשנים האחרונות בתכוננה וגיבושה של תוכנית מתאר חדשה למועצה פרדס -כרכור, אשר תתייחס באופן אחיד לשני הישובים, עם זאת לגבי שטחים נרחבים במועצה כבר קיימות תב"ע נקודתיות. בהתאם מומלץ לסקור את אותן תוכניות ולבדוק האם קיימת התייחסות לחלקה הספיצפית? האם הוגשה בעבר תוכנית להפשרת קרקע לאותה חלקה? ואם כן, מדוע החליטו גופי התכנון לדחותה? מעבר לכך מומלץ לבחון את תוכנית המתאר המחוזית הרלוונטית- מאחר ופרדס חנה נכללת במחוז חיפה, תוכנית המתאר המחוזית הרלוונטית – מכונה תמ"מ 6 והיא מופיעה במלואה באתר מנהל מקרקעי ישראל. תוכנית מתאר רלוונטית נוספת אותה יש לסקור היא תוכנית המתאר הארצית – תמ"א 35 בה מותווית מדיניות הבנייה והתכנון של מדינת ישראל לשנים הבאות. סקירת התוכנית תוכל לגלות האם החלקה המסוימת מיועדת לשימור שטח ירוק או שמא היא מיועדת לפיתוח עירוני.