ארכיון תג: קרקעות ישראל

חברת קרקעות ישראל מציעה לכם להשקיע בקרקע חקלאית בחדרה

חברת קרקעות ישראל היא חברת נדל"ן העוסקת בעיקר בשיווק קרקעות חקלאיות באיזור השרון לציבור המשקיעים הישראלי. בשנים האחרונות שיווקה החברה בהצלחה קרקעות בחדרה, בפרדס חנה, במושב תלמי אלעזר, בפרדס חנה ועוד. פרויקט "צמרות נוף הפארק" הוא אחד מן הפרויקטים המשווקים על ידי החברה בימים אלו.

איפה – אדמות פרויקט "צמרות נוף הפארק" ממוקמות מרחק כמה עשרות מטרים ממזרח לרחוב לויטס בשכונת בית אליעזר. ממזרח לשטח הפרויקט נמצא היישוב אליכין.

כמה עולה – 129,000 ש"ח עבור יחידת קרקע בת 300 מ"ר.

למה כדאי – הקרבה של שטח הפרויקט לאיזור מגורים בנוי מגדיל את הסבירות כי תוכנית להפשרת הקרקעות תאושר על ידי גופי התכנון, שכן מסיבות ברורות גופים אלו מונחים לתת עדיפות ליצירת רצף בין שטחי מגורים קיימים לשכונות חדשות.

– בשנים האחרונות פעלה עיריית חדרה באופן מוצהר להעלאת היקף הבנייה החדשה בעיר, בעיקר במערב העיר (בסמוך לחוף הים) ובמזרחה (בסמוך לשכונת בית אליעזר) במסגרת פעולה זו קידמה ותמכה העירייה בהפשרת קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב. הפשרת קרקע שכזו הובילה לבנייתה של שכונת הפארק בימים אלו, שכונה בת מאות יחידות דיור, בעיקר בבנייה רוויה, במרחק לא רב משטח הפרויקט. בחינת יעדי העירייה מעלה כי קיימת סבירות גבוהה כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– שטח הפרויקט נמצא במיקום אשר יקנה לתושבים העתידיים גישה מיהרה לכביש 4 ולתחנת הרכבת חדרה-מערב. יתר על כן סלילתו המתוכננת של כביש 9 תיצור גם גישה מהירה ונוחה לכביש 2 ולכביש 65. במידה והאדמות החקלאיות אכן יופשרו לבנייה, הסמיכות לעורקי תחבורה מרכזיים צפויה להביא לעלייה בערך הנכסים.

– בעיר חדרה נרשמה בשנים האחרונות עלייה מתמשכת במחירי הדירות, התמשכותה הצפויה של מגמה זו תביא לעייה בתשואה הפוטנציאלית למשקיע.

קנה מידה לתשואה פוטנציאלית – דירה 4 חדרים חדשה באחד ממגדלי הדירות הנבנים כיום בשכונת הפארק מוצעים לרכישה בסכום של 1.3-1.4 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. חלקות הקרקע המשווקות מוגדרות בתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית בה מוצגת מדיניות התכנון והבנייה של מדינת ישראל לשנים הבאות) תחת מרקם – פיתוח עירוני. קרקעות במרקם פיתוח עירוני הן בעלות סיכוי גבוה יותר להפשרה לייעוד בניית מגורים.

שורה תחתונה – קרקע חקלאית באיזור מתפתח בו אושרו לאחרונה מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות. רמת תמחור ממוצעת.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות בחדרה

תמונה: האיזור בו ממוקמות החלקות המשווקות, משמאל – בית אליעזר. גוגל מפות.

 

חדרה – תעודת זהות מקומית

תולדותיה של העיר חדרה מתארכים עד לסוף המאה ה-19 או אז הוטל על גואל האדמות יהושע חנקין המשימה לרכוש אדמות עבור קבוצת משפחות יהודיות אמידות מליטא, אשר התאגדו במטרה לעלות לא"י ולהתיישב בה. חנקין, שלא ניחן באתיקה מקצועית יוצאת דופן, לקח את כספם של המשפחות הציוניות ורכש עבורן אדמות ביצה חסרות ערך חקלאי ולא מתאימות להתיישבות מחשש למחלות. ב-1891 הגיעו החלוצים הציוניים לא"י והתיישבו בח'אן, מבנה שעמד על הקרקעות שרכשו. מחלת הקדחת אשר הופצה על ידי יתושי האנופלס בביצות הפילה חללים בתושבי חדרה ורבים מהם לא שרדו את השנה הראשונה לתולדות היישוב. בעצת ד"ר הלל יפה העתיקו התושבים את מקום מגוריהם מערבה, בסמוך לחוף הים (שכונת גבעת אולגה של ימינו), לאחר מכן החלו בנסיונות שונות לייבוש הביצות באדמות שרכשו. אחד הנסיונות כלל את נטיעתם של אלפי עצי איקליפטוס בשטחי הביצות. הנטיעה לא הביאה ליישוב הביצות אך יצרה את יער חדרה – אחד מן היערות מעשה אדם הגדולים בישראל. לבסוף נמצא הפיתרון – חפירת תעלות ניקוז יצרה מוצא למי הביצות לים התיכון. ייבוש הביצות העלה את חדרה על דרך המלך והיא החלה להתפתח כמושבת איכרים משגשגת. בניגוד למרבית מושבות העלייה הראשונה תושבי חדרה הצליחו לשמור על עצמאותם הכלכלית, לא התפתו להסתמך על כספי הברון רוטשילד ועל כן לא היו נתונים למרות שלטון הפקידות של הברון.

התפתחותה של חדרה נמשכה בשנים הבאות והיא הפכה ליישוב המרכזי באיזור השרון הצפוני, בין היתר בזכות בחירתה כמקום מושבם של יחידות צבא בריטי (בתקופת שלטון המנדט הבריטי). הקמת המדינה וגלי העלייה ההמוניים שבאו לאחר מכן הביאו לשינוי דרמטי באופי היישוב – אלפי משפחות עולים חסרות אמצעים שוכנו במעברות בשטח היישוב ולאחר מכן נקלטו במבני דיור ציבורי שהוקמו לצורך זה. קליטת העולים הפכה את חדרה ממושבת איכרים אמידה בינונית בגודלה, שתושביה היו בעלי מורשת תרבותית זהה לעיירה בת אלפי תושבים ממדינות שונות, דוברי שפות שונות ובעלי מעמד כלכלי שונה. השינוי הביא לטשטוש הולך וגבור בצביונה החקלאי של חדרה וב-1952 הוכרז היישוב כעיר. עם זאת מאחר ושטח השיפוט של חדרה היה בן עשרות אלפי דונמים גם לאחר הפיכתה לעיר נותרו בה שטחים חקלאיים בהיקף נרחב, אשר חלקם הגדול עובד ברציפות משך עשרות שנים לאחר מכן.

בשנות ה-70 ושוב בשנות ה-90 שימשה חדרה כיעד לקליטת המוני משפחות עולים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. על מנת לספק לעולים פתרונות דיור הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ונבנו שכונות מגורים חדשות (לדוגמא- בבית אליעזר). קליטתם של אלפי משפחות העולים במהלך השנים הכבידה על התשתיות העירוניות ופגעה באופן דרמטי בתדמית העיר, החל משנות ה-80 לערך כבר נחשבה חדרה לעיר פריפריה אפורה ודלה (ביחס לערים אחרות בשרון דוגמת: כפר סבא, רעננה וכו'). בשנים הראשונות למאה ה-21 החלה מגמת שינוי במצב זה, בנייתן של שכונות חדשות ברמת גימור גבוהה יחסית (בסמוך לחוף הים, ובמזרח העיר)ובמחירים זולים ביחס לערי המרכז, הביאה אל העיר משפחות מעמד בינוני מבוססות יחסית, מספר מרכזיים מסחריים חדשים הוקמו בעיר, תחנת הרכבת במערב העיר שופצה ויאפשרה לתושבים העובדים במרכז, להגיע לת"א בנסיעה בת כחצי שעה. במקביל הכסף שהגיע לקופת העירייה כתוצאה מן הבנייה החדשה נוצל גם לשדרוג תשתיות..

בחדרה עוברים כמה מנתיבי התחבורה המרכזיים בישראל: כביש 2, כביש 4, כביש 65 וכן מסילת הרכבת המחברת בין ת"א לחיפה. בגבולה המזרחי של חדרה ישנה תחנת רכבת נוספת (חדרה-מזרח) אשר אינה פעילה משנות ה-80 לערך. תוכנית להפעלת התחנה מחדש והפעלת קו רכבת חדרה – עפולה נמצאת בתהליכי אישור. שנים הקרובות מתוכנן גם חידושה של תחנת רכבת נוספת בשטח העיר, חדרה מזרח, אשר תחבר בין העיר לעפולה. בחדרה ממוקם בית חולים הלל יפה המשמש כמרכז רפואי אזורי. במחנית ערכי טבע ונוף תושבי חדרה יכולים להנות מרצועת חוף ארוכה בת 7 ק"מ, מפארק נחל חדרה אשר שוקם בשנות ה-90, מיער חדרה גדול המימדים ושמורת הטבע זיתא. שטח שיפוט העיר משתרע על פני 50,000 דונמים והיא נחשבת לאחת הערים בעלות עתודות הקרקע הגדולות ביותר במדינה.

מודעות פרסומת

חברת קרקעות ישראל מציעה השקעה בקרקע חקלאית בסמוך למושב שדה ורבורג

חברת קרקעות ישראל מציעה לציבור המשקיעים הישראלי להשקיע בקרקע חקלאית הממוקמת בסמוך למושב שדה ורבורג, להלן סקירה של פרטי הצעת ההשקעה.

איפה – שטח חקלאי מעובד הגובל מדרום בבתי מושב שדה ורבורג וממזרח נתחם על ידי כביש 554.

כמה עולה – 299,000 ש"ח.

למה כדאי – מושב שדה ורבורג הינו מושב וילות יוקרתי ועל כן במידה והקרקעות יופשרו לבנייה למגורים (ככל הנראה בנייה צמודת קרקע) ניתן להעריך כי יהיה לקרקע ביקוש נדל"ני גבוה.

אומדן תשואה פוטנציאלית – מחירו של בית צמוד קרקע באיזור מוערך בכ-5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוניקרקע חקלאית בבעלות פרטית. הקרקעות המשווקות נכללות במתחם תכנוני גדול יותר לגביו קיימת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לבנייה. חברת הנדל"ן שיכון ובינוי המחזיקים בבעלות על קרקעות במתחם מקדמים את התוכנית מול גופי התכנון הרלוונטיים.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין- הגוף הממשלתי המופקד על רישום זכויות מקרקעין), אפשרות לקבלת אשראי מטעם בנק מוביל עד ל50% מסכום העסקה.

שורה תחתונה – השקעה ברמת סיכון ממוצעת-גבוהה.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות

תמונה: קרקע חקלאית במושב שדה ורבורג. גוגל מפות

מושב שדה ורבורג – תעודת זהות מקומית

מושב הממוקם באיזור דרום השרון. הישובים הסמוכים לשדה ורבורג הם: מצפון- מושב משמרת, מושב חרות, מדרום- מושב גן חיים, מושב צופית, העיר כפר סבא (כ-2 ק"מ מצפון לעיר), העיר רעננה, ממערב- מושב בצרה, מושב בני ציון וממזרח – מושב ניר אליהו וקיבוץ רמת הכובש. במישור המוניציפלי היישוב נכלל בשטח שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. קהילת היישוב מונה כיום כ-1,400 תושבים. היקף אדמות היישוב עומד על 2,900 דונם. מושב שדה ורבורג מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, בחלקם הגדול – קרקעות חקלאיות. שם היישוב נקבע לזכרו של אוטו ורבורג- יו"ר ההסתדרות הציונית. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

נתיבי התחבורה המרכזיים המקשרים את שדה ורבורג לסביבתו הם: כביש 4 וכביש 554. מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת זה הפועל במושב צופית. בין מבני הציבור ביישוב: בית כנסת, מרפאה, מזכירות, מכולת, ספריה, בית העם ומגרשי ספורט.

נכון לשנים האחרונות מרבית התושבים בשדה ורבורג אינם מתפרנסים מפעילות חקלאית (בוודאי לא כמקור פרנסה עיקרי), עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות בתחום המושב עדיין מעובדות באופן רציף. קהילת היישוב נחלקת בין שני מעמדות סטטוריים-כלכליים: בעלי נחלות ותושבי שכונת ההרחבה. בעלי הנחלות מחזיקים במשקים חקלאים בני מספר דונמים (לא בהכרח בשטח רציף) ומקיימים מסגרת כלכלית משותפת בדמות אגודה חקלאית. תושבי ההרחבה רכשו מגרשים לבנייה בני דונם או פחות מכך והם אינם חברים באגודה החקלאית.

ניהולו המוניציפלי של היישוב מופקד בידי שני גופים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים (הבגירים, מעל גיל 18) ועוסק בניהול התחומים: תברואה, חינוך, ביטחון, תרבות, נוי וספורט. ועד האגודה החקלאית נבחר על ידי נציגי משפחות בעלי הנחלות (נציג אחד לכל נחלה) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים (בחלקם מבני ציבור) לחברי האגודה: קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק הוועד בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש גם כוועד מקומי. הזהות בין שני הגופים נולדה בשנות הקמת היישוב או אז הורכבה קהילת המושב מבעלי נחלות בלבד. קליטתם של תושבי ההרחבה ביישוב הולידה צורך בשינוי מודל ניהול המושב שכן אלה האחרונים נותרו ללא ייצוג מוניציפלי. בעלי הנחלות במושב, בדומה למושבים אחרים בהם בוצעה תכונית הרחבה, ביקשו לשמר את המצב הקיים ולהותיר בידיהם את השליטה בניהול היישוב, כך שיוכלו להגן על אינטרסים כלכליים וכן להגן על אורח החיים המושבי-כפרי אליו הורגלו. בראשית שנות ה-90 פסק בג"ץ בעתירה שהוגשה לו בעניין זה וקבע כי בישובים בהם מספר התושבים שאינם חברי אגודה אינו זניח, יש להקים ועד מקומי עצמאי שיבחר על ידי כלל התושבים. בעקבות העתירה הוקמו במרבית המושבים בישראל, ובכלל זה שדה ורבורג, ועד מקומי עצמאי.

מושב שדה ורבורג הוקם ב-1938 על ידי קבוצת עולים מגרמניה. בשנות ה-50 נקלטו במושב משפחות נוספות, בחלקן משפחות ילדי הארץ ובחלקן משפחות עולים חדשות. על מנת לאפשר את קליטת התושבים החדשים כחקלאים, נוספו לשטח היישוב כ-2,000 דונמים. במהלך שנות ה-90 יזם המושב תוכנית הרחבה במסגרתה הופשרה קרקע חקלאית לצרכי מגורים ולקבוצת הנחלות החקלאיות נוספה שכונה של בתים צמודי קרקע על מגרשים בני דונם ופחות מכך. מהלך דומה בוצע גם בשנות ה-2000 וכיום מורכב המושב מ-120 נחלות וכ-136 בתי הרחבה.