ארכיון תג: קרקעות חקלאיות

קרקע חקלאית ו-2018, בדרך למעלה או סיום תקופה?

בשנים האחרונות נתקלים לא מעט משקי בית בישראל בבעיה "טובה" – מה לעשות עם הכסף? היכן להשקיע את אותם חסכונות שהצליחו לאסוף לעצמם במטרה לרכוש דירה, לחסוך ליום סגריר או כל סיבה אחרת. בעבר הציע שוק ההון הישראלי מספר פתרונות סולידיים לחיסכון והשקעה: אגרות חוב ממשלתיות, פקדונות בנקאיים וכו', אשר התאפיינו כשילוב בין ברמת סיכון נמוכה לאובדן ההשקעה ובין תשואה סבירה. הירידה הדרמטית בריבית שהנהיג בנק ישראל לצד שינויים נוספים בשוק ההון הביאו לך שאפיקי ההשקעה הסולידיים מציעים היום למשקיע הישראלי תשואה מזערית עד לא קיימת. אל מול הירידה הגוברת באטרקטיביות ההשקעה באפיקים שמרניים ובבורסה הישראלית עלה והתבסס הכוכב של הרגע בעולם ההשקעות – השקעות נדל"ן, העלייה הדרמטית והמתמשכת במחירי הדירות משכה לתחום הנדל"ן משקיעים ישראלים רבים. עם זאת עליית מחירי הדירות והקרקעות הביאה גם לעלייה משמעותית בסף הכניסה לתחום השקעות זה. כלומר משקיעים גדולים, שממילא עמד לרשותם מגוון השקעות נרחב יותר, יכולו בהחלט לנצל את ההזדמנות ולהשקיע מספר מליוני ש"ח ברכישת נדל"ן, אך עבור המשקיע הקטן והבינוני שהצליח לאגור כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, אפשרות השקעה זו היתה זמינה הרבה פחות. כפתרון לקושי זה צץ ועלה בתוך עולם הנדל"ן אפיק השקעה חדש – רכישת קרקע חקלאית שזכה להצלחה רבה. האטרקטיביות של אפיק השקעה זה היה ברור: עלות רכישת של קרקע חקלאית עמדה על כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, כאשר סיומו של תהליך הפשרת הקרקע, כזה שסומן כיעד למשקיעים הפוטנציאלים, צפוי להביא לקפיצת ערך דרמטית בשווי הקרקע, לעתים במאות אחוזים.

שילוב הנסיבות שתואר לעיל הביא לעלייה משמעותית בהיקף רכישת קרקעות חקלאיות כהשקעה בישראל במהלך השנים האחרונות, אל מול סיומה הקרב של ש2017 ובואה של 2018, נשאלת השאלה, האם האטרקטיביות של אפיק השקעה זה צפויה להישמר או לדעוך לאיטה?

אם כן העלייה בהיקף ההשקעה בקרקעות חקלאיות הביא באופן לא מפתיע גם לעלייה משמעותית גם במחירן של קרקעות חקלאיות, בעיקר כאשר מדובר בקרקעות באזור ביקוש נדל"ני גבוהים, בקרקעות בבעלות פרטית ובקרקעות אשר תהליכי התכנון לבנייה על הקרקע (כלומר שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה) יצאו כבר לדרך. מטבע הדברים העלייה במחירי הקרקעות הביאה לירידה מסוימת ברמת התשואה שקרקעות אלה יכולות להניב והתמעטו במידה רבה סיכוייו של המשקיע הממוצע לאתר "מציאות", דוגמת סיפורי "קניתי דונם ב-50 אלף ש"ח, היום הוא שווה מליון", לכך יש מנגד יש לציין כי העלייה במחירי הדירות שאינה נראית כעוצרת, מאזנת מעט תהליך זה ומעלה את גובה קו היציאה מהשקעה נדל"נית מוצלחת. אם כן לסיכום עניין זה נראה כי מבחינת רמת התשואה שנת 2018 צפויה להביא עימה ירידה מסוימת עבור משקיעים בקרקעות חקלאיות, ויתכן כי משקיעים המבקשים לעצמם תשואה גבוהה יותר ידרשו לאתר נכסים מתאימים באזורי הפריפריה המרוחקים מעט מרמת הביקוש הנדל"ני הגבוה של המרכז.

סוגיה מכרעת נוספת הנוגעת להשקעות באדמות חקלאיות ב-2018 היא זו הנוגעת לפעולת גופי התכנון בישראל. כאמור תחנת היציאה המשמעותית למשקיע בנדל"ן חקלאי היא הרגע בו מאשרים גופי התכנון את שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה (תהליך המכונה- הפשרת קרקעות). למרבה הצער פעולתם של גופי התכנון בנושא זה, בדומה לנושאים אחרים היא איטית למצער, בירוקרטית , בלתי צפויה ולעתים מייאשת. שתי ההתפתחויות בתחום זה ב-2017, עשויות לסמן שינוי ל-2018, האחת – הגברת מאמצי המדינה להגדלת היקף יחידות הדיור הנבנות, אמנם בעבר הצהרות רבות בנושא זה הסתיימו בלא כלום אולם נראה כי שר האוצר הנוכחי משה כחלון מבקש אכן לערוך שינוי ממשי בתחום ושינוי זה לא יוכל להתבצע ללא הפשרת קרקעות מאסיבית ומהירה. התפתחות שנייה היא מעבר לאפיק המשפטי, יותר ויותר בעלי קרקעות החלו להעביר את התדיינותם עם גופי התכנון אל בתי המשפט ובכמה מקרים אף נחלו הצלחה. יתכן כי מקרים אלה יניעו את מערכת התכנון לפעול ביתר מרץ בתהליכי אישור תוכניות מתאר ובנייה.

מודעות פרסומת

קרקע חקלאית באיזור מושב שתולה

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב שתולה בגליל העליון. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

 

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

 

מושב שתולה – תעודת זהות מקומית

מושב בגליל העליון, שוכן בקרבה לגבול ישראל-לבנון. הישובים הסמוכים למושב שתולה הם: ממערב – המושבים: זרעית, שומרה, אבן מנחם ומדרום – מושב נטועה. מצפון וממזרח המושב הוא הישוב הישראלי הסמוך ביותר לקו הגבול עם לבנון. המושב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מעלה יוסף. מספר התושבים במושב שתולה עומד כיום על כ- 260. בשנת 2011 בוצעה תוכנית הרחבה קהילתית ביישוב, במסגרתה שווקו 55 מגרשים בני 50 מ"ר לבנייה. קליטת תושבים חדשים ביישוב מחייבת אישור ועדת קבלה של תושבים נבחרים.

מושב שתולה ממוקם בגובה ממוצע של 670 מטרים מעל פני הים, גובה המספק לתושביו תצפית נוף מרהיבה לעבר הרי הגליל מחד ודרום לבנון מנגד. היישוב מוקף כולו שטחים פתוחים, בחלקם חלקות קרקע חקלאית מעובדת ובחלקם שטחי חורש טבעי. בזכות הקרבה לגבול ניתן למושב מעמד של ישוב קו עימות, אליו מוצמד סל הטבות כלכליות. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לשאר חלקי הארץ הם כביש 8994 וכביש 8993.

מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מעלה יוסף מערך הסעות יומי וחינמי. בין מבני הציבורי ביישוב: בית כנסת, מגרשי ספורט, חדר כושר וספרייה. ענייני המושב ברמה המקומית מנוהלים על ידי שני גופים: ועד מקומי המופקד על תחומי התרבות, החינוך, הספורט, הנקיון והנוי ואגודה חקלאית, המרכזת את כלל הפעילות הכלכלית המשותפת ל-76 בעלי הנחלות ביישוב (כל בעל נחלה הוא חבר באגודה) וכן מופקדת על ניהול הנכסים המשותפים (קרקעות, מבנים, ציוד, תשתיות וכו'). בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש בפועל בשני התפקידים, אולם קליטתם של תושבים שאינם בעלי נחלות וחברי אגודה, יצרה פוטנציאל לניגוד אינטרסים ועל כן הוקם ועד מקומי עצמאי אשר חבריו נבחרים על ידי כלל התושבים. מהלך זה התבצע במרבית המושבים בישראל.

נכון לשנים האחרונות ענפי החקלאות תופסים מקום משני בפרנסת התושבים, מנגד חלה עלייה בהיקף הפעילות בענף האירוח הכפרי. עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות הנמצאות בבעלות בעלי המשקים במושב או בבעלות האגודה החקלאית של המושב, עדיין מעובדות. בשטח המושב נמצא מפעל תעשייה בענף המתכת, אשר חלק מעובדיו הם תושבי המקום.

מושב שתולה הוקם בשנת 1969 כחלק מתוכנית התיישבות באיזורי הגבול בצפון אותה יזמה ממשלת ישראל. מייסדי היישוב היון משפחות צעירות בני מושבים סמוכים (בעיקר מושב אלקוש) אשר ביקשו לבנות את ביתן ביישוב חדש. עד לאמצע שנות ה-80 לערך התפרנסו מרבית התושבים מפעילות חקלאית ומעבודה במפעל התעשייה ביישוב. קריסתו של ענף החקלאות בישראל במהלך שנות ה-80 הביא רבים מהתושבים למצוא מקורות פרנסה חלופיים, דוגמת הפעלת עסקים קטנים בענף התיירות.

קרקע חקלאית באיזור מושב גילת

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע ספציפי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב גילת. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן כתבה זו בהקדם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

מושב גילת – תעודת זהות מקומית

מושב בצפון הנגב. הישובים הסמוכים למושב גילת הם: מצפון- מושב ברוש ומושב תדהר, מדרום – אופקים, ממזרח – מושב תפרח וממערב- מושב בטחה, מושב פדויים ומושב רנן. מבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מרחבים. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-1,150 תושבים. שטח המושב עומד על כ-6,900 דונמים. המושב מוקף שטחים פתוחים (בחלקם הגדול – חלקות קרקע חקלאית) מדרום ומצפון. שם היישוב נקבע בהשראת פסוק מספר ישעיהו: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן"‏.

מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת בית הספר היסודי במושב מבועים, ולשם כך מופעל מערך הסעות יומי על ידי המועצה האזורית מרחבים. מבני הציבור ביישוב כוללים: מועדון נוער, בית עם, מגרשי ספורט, בית כנסת ומרפאה. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לסביבתו הם: כביש 25 וכביש 241.

גם נכון לשנים האחרונות חלק משמעותי (כשליש לערך) מתושבי גילת עדיין מתפרנס מפעילות חקלאית, יתרת התושבים מתפרנסים מעבודה כשכירים ומהפעלת עסקים עצמאיים בתחומים שונים. עיקר הפעילות החקלאית מתקיימת בענפים: לולי פטמים, רפתות חלב, גידול ירקות, גידול תבלינים ופרדסי הדרים.

ענייניו המוניציפליים של היישוב מנוהלים על ידי שני גופים נפרדים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים ומופקד על ניהול תחומי התרבות, הבטחון, הנוי, התברואה, החינוך ועוד. ועד האגודה החקלאית נבחר על חברי האגודה בלבד (בעלי הנחלות ביישוב) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים לבעלי הנחלות: קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית וכן עוסק בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב.

קרקע במושב גילת

תמונה: קרקעות באיזור מושב גילת בנגב.

 

מושב גילת הוקם בשנת 1949 כיישוב חקלאי, ביוזמת המוסדות המיישבים במדינה הצעירה. מייסדי היישוב היו קבוצת משפחות מעולי טוניס. השנים הראשונות בתולדות היישוב לא היו קלות, שכן התושבים לא החזיקו בידע ובנסיון קודם בחקלאות ועל כן עמדו בפני קשיים כלכליים לא פשוטים, אולם עם חלוף השנים הצליחו מרבית התושבים להתגבר על קשיים אלו. במהלך תולדות המושב נקלטו בו משפחות נוספות, בעיקר משפחות עולים ממרוקו, מלוב ומתימן. בראשית שנות ה-80 פקד משבר כלכלי את מרבית היישובים החקלאיים בישראל ובכלל זה גם מושב גילת. במהלך השנים לאחר מכן פנו רבים מן התושבים למצוא מקורות פרנסה חלופיים.

קרקע חקלאית באיזור הישוב הקהילתי אשלים

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע ספציפי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי אשלים. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן כתבה זו בהקדם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

אשלים – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בנגב. הישובים הסמוכים לאשלים הם: מצפון- כפר עדיאל והישוב הבדואי ביר האדג', מדרום – שדה בוקר, ממזרח – ירוחם וממערב – קיבוץ ניר יצחק. הישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית רמת הנגב. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-320 תושבים (כ-100 משפחות). היישוב ממוקם באיזור מדברי ומבודד המאוכלס בדלילות. בסמוך לשטח היישוב עובר אפיקו של נחל הבשור. אשלים מוקף בשטחים פתוחים כמעט מכל עבריו, מלבד צד צפון מערב, שם גובלים בתי היישוב בבתי היישוב כפר עדיאל.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 211 אשר מסלולו עובר בצידו הדרום-מזרחי של היישוב. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת בית הספר היסודי בקיבוץ משאבי שדה. בין מבני הציבור ביישוב: מועדון נוער, בריכת שחייה, מגרשי ספורט, בית כנסת ומרפאה. ענייניו המוניציפליים של אשלים מנוהלים על ידי ועד מקומי בן 5 חברים הנבחר על ידי כלל התושבים ומופקד על ניהול תחומי הביטחון, הנוי, החינוך, התרבות ועוד.

קרקעות באשלים

תמונה: היישוב אשלים והשטחים סביבו

רבים מתושבי אשלים מתפרנסים מהפעלת עסקים קטנים בתחומים שונים: רפואה אלטרנטיבית, אמנות ומלאכת יד, אירוח כפרי (צימרים), הסעדה, שירותי תיירות ועוד. התושבים הנותרים מתפרנסים מעבודה עצמאית או שכירה בתחומי מקצוע שונים. בשנים האחרונות הושלמה תוכנית הרחבה ליישוב במסגרתה שווקו 120 מגרשים לבנייה. רכישת המגרשים וקליטתן של משפחות חדשות הותנתה באישורה של ועדת קבלה. על פי יעדי התכנון של היישוב אמורה להתבצע תוכנית הרחבה נוספת שתביא את מספר המשפחות ביישוב ל-400, אולם מימושה בפועל של תוכנית זו אינו נראה קרוב.

ראשיתו של אשלים, בדומה לישובים רבים אחרים בנגב, הוא בהיאחזות נח"ל שהוקמה במקום בשנת 1956. ב-1976 אוזרחה ההיאחזות והיתה למושב שיתופי. במשך 3 שנים התגוררו מייסדי היישוב (קבוצה של 5 משפחות צעירות) במגורים ארעיים בסמוך למקום היישוב כיום. ב-1979 הושלמה הקמת מבני הקבע והישוב עבר למיקומו הנוכחי. במהלך השנים לאחר מכן הוחלט לנטוש את מודל המושב השיתופי ולהקים מחדש את אשלים כישוב קהילתי.

 

קרקע חקלאית באיזור היישוב נופית

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי נופית. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

קרקעות בנופית

תמונה: היישוב נופית והשטחים סביבו. גוגל מפות

נופית – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בגליל התחתון. הישובים הסמוכים לנופית הם: מצפון – כפר ראס עלי, מדרום – כפר חילף ורמת טבעון, ממערב- כפר אבטין והעיירה רכסים וממזרח – קיבוץ הרדוף, כפר ערב אל גנאדי והעיירה כעביה-טבאש-חג'אג'רה. מבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית זבולון. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-2,900 תושבים (כ-700 משפחות). נופית ממוקם על רכס קושט בגבעות אלונים, בגובה ממוצע של 213 מ' מעל פני הים. היישוב מוקף שטחים פתוחים ממרבית עבריו, בעיקר שטחי חורש טבעי.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 762. מערכת החינוך בנופית כוללת מסגרות השגחה וטיפול לגיל הרך ובית ספר יסודי. את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבית ספר בקיבוץ יגור הסמוך. בין מבני הציבור ביישוב: מרכז ספורט ונופש הכול בריכה ציבורית, אולם ספורט, אולם מופעים, בית כנסת ומועדון נוער. ענייניו המוניציפליים של היישוב מנוהלים על ידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל התושבים.

היישוב הקהילתי נופית הוקם בשנת 1987 ביוזמת גרעין התיישבות של משפחות צעירות אשר ביקשו להקים ישוב לא חקלאי, בעל איכות חיים כפרית. הקמת היישוב זכתה לתמיכת הממשלה בעיקר בשל הרצון להרחיב את ההתיישבות היהודית באיזור. במהלך שנות ה-90 יזמה ממשלת ישראל (באמצעות מנהל מקרקעי ישראל) תוכנית להרחבה משמעותית של היישוב. בתי השכונה החדשה (נקראה – נופית הצעירה) שהתווספה ליישוב אוכלסו בשלהי שנות ה-90.

על אף שנופית לא הוקם כמושב, התושבים המייסדים התאגדו גם כן במסגרת אגודה משותפת (במודל מקביל לאגודות החקלאיות במושבים). התושבים שהתווספו ליישוב לא הצטרפו לאגודה הקיימת והתאגדו במסגרת ועד מקומי, כך שלמעשה התקיימה הפרדה בניהול המוניציפלי של הישוב בין איזור ההתיישבות המקורי לשכונה החדשה. ההפרדה יצרה מתח חברתי בין שתי האוכלוסיות ועל כן הוחלט לפעול לביטולה. ב-2003 התכנסו שני חלקי היישוב תחת ועד מקומי אחד.

 

חברת שפע נכסים מציעה השקעה בקרקע חקלאית ברחובות

חברת שפע נכסים היא חברת נדל"ן העוסקת בשיווק השקעות בתחום הנדל"ן החקלאי, בעיקר באיזור השפלה. במהלך שנות פעילותה שיווקה החברה בהצלחה חלקות קרקע חקלאית במזכרת בתיה, בראשון לציון, במושב בית אלעזרי ועוד. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בסמוך לעיר רחובות

איפה – אדמות חקלאיות מעובדות ליד גבולה הדרום-מזרחי של רחובות, נכללות בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גזר. החלקות המשווקות על ידי חברת שפע נכסים הן חלק ממתחם תכנוני גדול יותר (כ-720 דונם) עבורו מקודמת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לאיזור תעשייה ומסחר – מתחם תעסוקה גזר. מצפון גובל המתחם באדמות מושב סתירה, ממערב הוא גובל בכביש 40, מדרום בכפר ביל"ו וממזרח במושב גני הדר.

כמה עולה – 129,000 ש"ח עבור 200 מ"ר.

למה כדאי – השטח ממוקם בסמיכות לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 6, כביש 40.

אומדן לתשואה פוטנציאלית – על פי הערכת חברת שפע נכסים ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור הפרויקט עומד על כ-3.5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. החלקות המשווקות נכללות בתוכנית להקמת פארק תעשיות מתקדמות באיזור. אדריכל התוכנית הוא דני קייזר (לשעבר מהנדס העיר ת"א ואחד האדריכלים הבולטים בתחום התכנון העירוני).

מה מקבלים – ליווי משפטי למשקיעים מטעם עו"ד אבי פורטן (ממשרד אגמון ושות'). מסלולי מימון בנקאי עד 50 אחוזים מסכום ההשקעה. רישום בעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין)

שורה תחתונה – השקעה לטווח ארוך, סף כניסה נמוך מהממוצע.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

קרקע חקלאית, רחובות, שפע נכסים

תמונה: קרקעות חקלאיות, מתחם גזר. גוגל מפות.

 

רחובות – תעודת זהות מקומית

ולדותיה של העיר רחובות הולכים לאחור עד לשלהי המאה ה-19, או אז התאגדו מספר משפחות יהודיות אמידות בקהילת ורשה לכדי אגודה ציונית במטרה לעלות לא"י וליישבה. האגודה רכשה שטח בן 10,000 דונמים וב-1890 שימשו אדמות אלו לייסודה של המושבה רחובות. כחלק מהגשמת הרעיון הציוני מייסדי רחובות, על אף שלא היו בעלי נסיון או ידע בחקלאות, הקימו את רחובות כיישוב חקלאי ואת פרנסתם העמידו על עיבוד חקלאי של הקרקעות. על אדמות המושבה ננטעו כרמי גפנים ופרדסי הדרים ותנובתם של אלה איפשרה את פיתוח המושבה ויצירת עצמאות כלכלית ללא צורך להתלות בסיוע מצד הברון רוטשילד (מצב אליו נקלעו מרבית מושבות העלייה הראשונה). ב-1907 נקלטו ביישוב מספר משפחות עולים מתימן. בשנים לאחר מכן נוספו אליהן משפחות נוספות מתימן. קהילת עולי תימן התכנסה באיזור מסוים של המושבה שם נבנו עבור חבריה בתי קבע.

התפתחותה של רחובות כמושבת איכרים חקלאית נמשכה עד להקמת המדינה, שטחי המגורים ביישוב הורחבו, הוקמו מבני ציבור, גדל היקף הקרקעות החקלאיות המעובדות, הוקמו מספר בתי אריזה לפירות הדר ועוד. לאחר הקמתה של מדינת ישראל שיכנה המדינה בתחום היישוב אלפי משפחות עולים חדשים ממדינות שונות, תחילה במגורים ארעיים ולאחר מכן במבני דיור ציבורי קבועים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים ושבירת האפיון האחיד יחסית של קהילת האיכרים החקלאית שינתה אופי היישוב במהירות. ב-1950 הגיע מספר התושבים ברחובות ל-18,000 והיא הוכרזה כעיר. בשנים לאחר מכן התבסס מעמדה של העיר כמרכז העירוני המוביל של איזור השפלה וכספקית של שירותים שונים עבור היישובים הכפריים הסמוכים אליה. בשנות ה-90 שימשה רחובות שוב כיעד לקליטת מספר רב של משפחות עולים, הפעם ממדינות חבר עמים ומאתיופיה.

למרות היותה עיר משכנו של המרכז המדעי-האקדמי המוביל בישראל-מכון ויצמן, סבלה רחובות מתדמית של עיר פריפריה אפרורית ונחשלת מעט. במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 החלה מגמת שינוי בתדמית זו. נסיקת מחירי הדירות במרכז הארץ הניעה משפחות מעמד בינוני רבות להרחיב את מעגל החיפוש אחר פתרונות דיור וחלקן בחר ברחובות, בין היתר בשל הפער במחירי הדירות בין העיר לערי המרכז. מגמה זו נוצלה היטב על ידי עיריית רחובות והיא פעלה להגדלת היקף הבנייה החדשה,  על מנת לספק את העלייה ברמת הביקוש הנדל"ני וכן לגרוף רווחים לקופת העירייה. פעולת העירייה הביאה להפשרת קרקע חקלאית בהיקף לא מועט ולבנייתן של שכונות חדשות בבנייה רוויה וברמת גימור גבוהה יחסית. הגירתן של משפחות מעמד בינוני צעירות אל העיר הולידה גם פיתוח של פעילות התרבות, הבידור והמסחר בעיר. הצמצום המתמשך בהיקף הקרקעות הפנויות בעיר, לצד הגידול המואץ במספר התושבים, הוביל את העירייה ליזום מהלך מול משרד הפנים, להגדלת שטח שיפוט העיר (על חשבון שטח הנמצא כיום בידי מועצה האזורית ברנר).

תחום שיפוטה של רחובות משתרע על פני של כ-23,000 דונמים. אוכלוסיית העיר מונה כיום כ-120,000 תושבים. מלבד מכון ויצמן ממוקמים ברחובות גם: הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מספר מכללות אקדמיות, בית חולים איזורי – המרכז הרפואי קפלן, מפעל תנובה, מפעל המשקאות הקלים יפאורה, פארק תעשייה (פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין) בו פועלות בעיקר חברות ביוטק, תחנת רכבת, היכל תרבות וכן מספר לא מבוטל של פארקים וגינות ציבוריות. על פי תוכנית המתאר העירונית של רחובות, בעיר צפויות להיבנות כ-12,000 יחידות דיור עד 2020.

חברת שפע נכסים מציעה – השקעה בקרקע חקלאית באיזור כפר תבור

חברת שפע נכסים היא חברת נדל"ן המתקדמת בעיקר בשיווק קרקעות חקלאיות באיזורים שונים בארץ: מזכרת בתיה, ראשל"צ, רמת גן, מושב בית אלעזרי, מושב כלנית. בחודשים האחרונים משוקת החברה חלקות קרקע חקלאית באיזור היישוב כפר תבור, להלן פרטי ההצעה.

איפה – שטח חקלאי למכירה (גוש 17039, חלקה 7) הממוקם בגבולה הצפון-מזרחי של המושבה כפר תבור, בצמוד לכביש 767 ובסמוך למושב שדמות דבורה.

כמה עולה – 72,000 ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

למה כדאי – בשנים האחרונות אושרו מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות בתחומה של המושבה כפר תבור, לדוגמא ב-2012 הופשרו מספר דונמים של קרקע חקלאית הממוקמים מרחק כמה מאות מטרים מן החלקות המשווקות. יעדי המועצה המקומית כפר תבור כוללים הגדלה של מספר התושבים ביישוב, בעיקר באמצעות הרחבת שטחי המגורים. על כן סביר להניח כי המועצה תפעל לקדם הפשרת קרקעות חקלאיות נוספת גם בשנים הבאות.

– החלקות המשווקות נמצאות במרחק לא רב מבתי מושב שדמות דבורה ומבתי המושבה כפר תבור, קרבה זו ראויי לציון בשל ההנחייה במסגרתה פועלים גופי התכנון – מתן העדפה לתוכניות בנייה חדשה היוצרות רצף גיאוגרפי עם בנייה קיימת (בנייה צמודת דופן).

אומדן רווח פוטנציאלי – על פי חברת שפע נכסים ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור עומד כיום על כ-700,000 ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. נכון לעת זו לא מתקיימים הליכים תכנוניים לשינוי ייעוד הקרקע.

מה מקבלים – רישום בטאבו של הבעלות על הקרקע, ליווי וייעוץ משפט יעל ידי עו"ד רמי מזרחי.

שורה תחתונה – השקעה בסף כניסה נמוך יחסית לממוצע, מצד שני הליכי הפשרה לא החלו. מתאים למשקיעים עם סבלנות שמאמינים כי כפר תבור תמשיך לגדול בשנים הבאות.

 

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

קרקע חקלאית, כפר תבור

תמונה: שטח חקלאי למכירה בכפר תבור, כאן תיבנה פעם שכונת מגורים, אולי. גוגל מפות

 

כפר תבור – תעודת זהות מקומית

מועצה מקומית בגליל התחתון, הממוקמת למרגלות הר תבור. תחום שיפוט המועצה – 12,000 דונם. מספר התושבים בכפר תבור -4,000 איש. בשנים האחרונות פעלה המועצה המקומית בנמרצות לביסוס מעמדו של היישוב על ידי הוספת יחידות דיור חדשות (רובן ככולן בבנייה צמודת קרקע) ובהתאם הגדלת מספר התושבים, מהלכים אלו התבססו בעיקר על קידום תוכניות לשינוי ייעוד תכנוני לקרקעות חקלאיות בתחום היישוב והמרתן לייעוד מגורים. על פי הצהרות ראשיה, המועצה צפויה להמשיך בקו פעולה זה גם בשנים הבאות. הגדילה המואצת במספר התושבים לוותה גם בהקמת מרכז מסחרי ומספר מבני ציבור.

כפר תבור הוקם ב-1901 על ידי קבוצת צעירים, בני הדור הצעיר במושבות העלייה הראשונה (ראש פינה, זכרון יעקב, שפיה ומטולה). התושבים המייסדים התפרנסו מפעילות חקלאית, בעיקר מנטיעת כרמי שקדים, גפנים וזיתים. המושבה כפר תבור התפתחה בקצב איטי ובשנת 1948 מנתה קהילת היישוב 40 בתי אב בלבד. ב-1949 הוכרז כפר תבור כמועצה מקומית. במהלך שנות ה-50 נקלטו ביישוב משפחות עולים, בעיקר מכורדיסטן ומספר התושבים נסק מעלה.

בשנות ה-60 נרשם בכפר תבור מספר פעמים קצב הגירה שלילי, בעיקר עקב נטישת בני הדור הצעיר שהחליטו לחפש את עתידם ביישובים אחרים. קשיי המגורים בפריפריה הצפונית, שלוו בקשיים כלכליים ובהגבלות על בנייה חדשה, עיכבו את פיתוחו של כפר תבור עד לשנות ה-70 לערך. השקעה בפיתוח, אשר כללה הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה, הקמת מוסדות ציבור (בריכה, מתנ"ס, ספרייה וכו') ופיתוח מקורות תעסוקה מלבד חקלאות, הביאו לשינוי במגמת ההגירה השלילית ובשנים לאחר מכן שב מספר התושבים במעוצה למגמת עלייה.

תושבי כפר תבור נהנים ממגורים באחד מאיזורי הנוף היפים בישראל, עניין המתבטא גם בפעילות תיירות ונופש באיזור, המשמשת כמקור הכנסה מרכזי לתושבים. בשטח היישוב פועלים גם יקב, מתנ"ס, מוזיאון היסטורי לתיעוד תולדות היישוב ומוזיאון מרציפן.

חברת שורשים מציעה לכם להשקיע ברכישת קרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת שורשים היא חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן החקלאי ומתמקדת בעיקר בשיווק קרקע חקלאית. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק השקעה בקרקעות חקלאיות ברחובות ובפרדס חנה. להלן פרטי הצעת החברה להשקעה בשטחים חקלאיים בפרדס חנה. 

איפה – קרקע חקלאית מעובדת הנכללת בתחום שיפוטה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור וצמודה לגבולו הדרומי של תחום זה – כביש 65. ממזרח לשטח המשווק נמצאות שדרות דרך הנדיב (שדרה מרכזית בפרדס חנה החוצה את היישוב מדרום לצפון) והבסיס הצבאי – מחנה 80, ממערב לשטח נמצאת שמורת טבע ובה יער אלונים קטן – שמורת אלון ולאחריה צומת אלון וקיבוץ גן שמואל, מצפון לחלקות המשווקות ישנן שכונות מגורים ותיקות יותר (שכונת נווה אשר) וותיקות פחות (שכונת פרחי הדר).

כמה עולה – כ-129,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד משטחי מגורים, קרבה זו היא אחד הקריטריונים הנבדקים ומשוקללים על ידי גופי התכנון בדיון בתוכנית לשינוי ייעוד קרקע חקלאית. גופי התכנון מונחים לתעדף בניה חדשה באופן אשר יצור רצף בין בנייה קיימת לבנייה חדשה.

– בשנים האחרונות נרשמה בפרדס חנה תנופת פיתוח ובנייה למגורים ולמסחר, אשר בחלקה העיקרי התבססה על הפשרת קרקעות חקלאיות. במידה ומצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, הנחה סבירה היא כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– הקרקעות העומדות למכירה ממוקמות במיקום בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שחברו זו לזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מקומית אחת בשם – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי אליו נשלחו בני משפחות חקלאים מהאיזור על מנת לזכות בחינוך איכותי ובהכשרה במקצועות החקלאות. בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בשטחה של פרדס חנה ובמהלך העשור לאחר מכן נסק מספר התושבים ביישוב מכמה מאות עד ל-10,000. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. באותן שנים עודדה המדינה את הקמתם של מפעלי תעשייה ביישוב על מנת לספק תעסוקה לתושבים החדשים, בין המפעלים שהוקמו באותה עת – מפעל איטונג ומפעל תבורי.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע מחד ובנייני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים תכננה המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה, אמור להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

חברת קרקעות ישראל מציעה לכם להשקיע בקרקע חקלאית בחדרה

חברת קרקעות ישראל היא חברת נדל"ן העוסקת בעיקר בשיווק קרקעות חקלאיות באיזור השרון לציבור המשקיעים הישראלי. בשנים האחרונות שיווקה החברה בהצלחה קרקעות בחדרה, בפרדס חנה, במושב תלמי אלעזר, בפרדס חנה ועוד. פרויקט "צמרות נוף הפארק" הוא אחד מן הפרויקטים המשווקים על ידי החברה בימים אלו.

איפה – אדמות פרויקט "צמרות נוף הפארק" ממוקמות מרחק כמה עשרות מטרים ממזרח לרחוב לויטס בשכונת בית אליעזר. ממזרח לשטח הפרויקט נמצא היישוב אליכין.

כמה עולה – 129,000 ש"ח עבור יחידת קרקע בת 300 מ"ר.

למה כדאי – הקרבה של שטח הפרויקט לאיזור מגורים בנוי מגדיל את הסבירות כי תוכנית להפשרת הקרקעות תאושר על ידי גופי התכנון, שכן מסיבות ברורות גופים אלו מונחים לתת עדיפות ליצירת רצף בין שטחי מגורים קיימים לשכונות חדשות.

– בשנים האחרונות פעלה עיריית חדרה באופן מוצהר להעלאת היקף הבנייה החדשה בעיר, בעיקר במערב העיר (בסמוך לחוף הים) ובמזרחה (בסמוך לשכונת בית אליעזר) במסגרת פעולה זו קידמה ותמכה העירייה בהפשרת קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב. הפשרת קרקע שכזו הובילה לבנייתה של שכונת הפארק בימים אלו, שכונה בת מאות יחידות דיור, בעיקר בבנייה רוויה, במרחק לא רב משטח הפרויקט. בחינת יעדי העירייה מעלה כי קיימת סבירות גבוהה כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– שטח הפרויקט נמצא במיקום אשר יקנה לתושבים העתידיים גישה מיהרה לכביש 4 ולתחנת הרכבת חדרה-מערב. יתר על כן סלילתו המתוכננת של כביש 9 תיצור גם גישה מהירה ונוחה לכביש 2 ולכביש 65. במידה והאדמות החקלאיות אכן יופשרו לבנייה, הסמיכות לעורקי תחבורה מרכזיים צפויה להביא לעלייה בערך הנכסים.

– בעיר חדרה נרשמה בשנים האחרונות עלייה מתמשכת במחירי הדירות, התמשכותה הצפויה של מגמה זו תביא לעייה בתשואה הפוטנציאלית למשקיע.

קנה מידה לתשואה פוטנציאלית – דירה 4 חדרים חדשה באחד ממגדלי הדירות הנבנים כיום בשכונת הפארק מוצעים לרכישה בסכום של 1.3-1.4 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. חלקות הקרקע המשווקות מוגדרות בתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית בה מוצגת מדיניות התכנון והבנייה של מדינת ישראל לשנים הבאות) תחת מרקם – פיתוח עירוני. קרקעות במרקם פיתוח עירוני הן בעלות סיכוי גבוה יותר להפשרה לייעוד בניית מגורים.

שורה תחתונה – קרקע חקלאית באיזור מתפתח בו אושרו לאחרונה מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות. רמת תמחור ממוצעת.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות בחדרה

תמונה: האיזור בו ממוקמות החלקות המשווקות, משמאל – בית אליעזר. גוגל מפות.

 

חדרה – תעודת זהות מקומית

תולדותיה של העיר חדרה מתארכים עד לסוף המאה ה-19 או אז הוטל על גואל האדמות יהושע חנקין המשימה לרכוש אדמות עבור קבוצת משפחות יהודיות אמידות מליטא, אשר התאגדו במטרה לעלות לא"י ולהתיישב בה. חנקין, שלא ניחן באתיקה מקצועית יוצאת דופן, לקח את כספם של המשפחות הציוניות ורכש עבורן אדמות ביצה חסרות ערך חקלאי ולא מתאימות להתיישבות מחשש למחלות. ב-1891 הגיעו החלוצים הציוניים לא"י והתיישבו בח'אן, מבנה שעמד על הקרקעות שרכשו. מחלת הקדחת אשר הופצה על ידי יתושי האנופלס בביצות הפילה חללים בתושבי חדרה ורבים מהם לא שרדו את השנה הראשונה לתולדות היישוב. בעצת ד"ר הלל יפה העתיקו התושבים את מקום מגוריהם מערבה, בסמוך לחוף הים (שכונת גבעת אולגה של ימינו), לאחר מכן החלו בנסיונות שונות לייבוש הביצות באדמות שרכשו. אחד הנסיונות כלל את נטיעתם של אלפי עצי איקליפטוס בשטחי הביצות. הנטיעה לא הביאה ליישוב הביצות אך יצרה את יער חדרה – אחד מן היערות מעשה אדם הגדולים בישראל. לבסוף נמצא הפיתרון – חפירת תעלות ניקוז יצרה מוצא למי הביצות לים התיכון. ייבוש הביצות העלה את חדרה על דרך המלך והיא החלה להתפתח כמושבת איכרים משגשגת. בניגוד למרבית מושבות העלייה הראשונה תושבי חדרה הצליחו לשמור על עצמאותם הכלכלית, לא התפתו להסתמך על כספי הברון רוטשילד ועל כן לא היו נתונים למרות שלטון הפקידות של הברון.

התפתחותה של חדרה נמשכה בשנים הבאות והיא הפכה ליישוב המרכזי באיזור השרון הצפוני, בין היתר בזכות בחירתה כמקום מושבם של יחידות צבא בריטי (בתקופת שלטון המנדט הבריטי). הקמת המדינה וגלי העלייה ההמוניים שבאו לאחר מכן הביאו לשינוי דרמטי באופי היישוב – אלפי משפחות עולים חסרות אמצעים שוכנו במעברות בשטח היישוב ולאחר מכן נקלטו במבני דיור ציבורי שהוקמו לצורך זה. קליטת העולים הפכה את חדרה ממושבת איכרים אמידה בינונית בגודלה, שתושביה היו בעלי מורשת תרבותית זהה לעיירה בת אלפי תושבים ממדינות שונות, דוברי שפות שונות ובעלי מעמד כלכלי שונה. השינוי הביא לטשטוש הולך וגבור בצביונה החקלאי של חדרה וב-1952 הוכרז היישוב כעיר. עם זאת מאחר ושטח השיפוט של חדרה היה בן עשרות אלפי דונמים גם לאחר הפיכתה לעיר נותרו בה שטחים חקלאיים בהיקף נרחב, אשר חלקם הגדול עובד ברציפות משך עשרות שנים לאחר מכן.

בשנות ה-70 ושוב בשנות ה-90 שימשה חדרה כיעד לקליטת המוני משפחות עולים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. על מנת לספק לעולים פתרונות דיור הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ונבנו שכונות מגורים חדשות (לדוגמא- בבית אליעזר). קליטתם של אלפי משפחות העולים במהלך השנים הכבידה על התשתיות העירוניות ופגעה באופן דרמטי בתדמית העיר, החל משנות ה-80 לערך כבר נחשבה חדרה לעיר פריפריה אפורה ודלה (ביחס לערים אחרות בשרון דוגמת: כפר סבא, רעננה וכו'). בשנים הראשונות למאה ה-21 החלה מגמת שינוי במצב זה, בנייתן של שכונות חדשות ברמת גימור גבוהה יחסית (בסמוך לחוף הים, ובמזרח העיר)ובמחירים זולים ביחס לערי המרכז, הביאה אל העיר משפחות מעמד בינוני מבוססות יחסית, מספר מרכזיים מסחריים חדשים הוקמו בעיר, תחנת הרכבת במערב העיר שופצה ויאפשרה לתושבים העובדים במרכז, להגיע לת"א בנסיעה בת כחצי שעה. במקביל הכסף שהגיע לקופת העירייה כתוצאה מן הבנייה החדשה נוצל גם לשדרוג תשתיות..

בחדרה עוברים כמה מנתיבי התחבורה המרכזיים בישראל: כביש 2, כביש 4, כביש 65 וכן מסילת הרכבת המחברת בין ת"א לחיפה. בגבולה המזרחי של חדרה ישנה תחנת רכבת נוספת (חדרה-מזרח) אשר אינה פעילה משנות ה-80 לערך. תוכנית להפעלת התחנה מחדש והפעלת קו רכבת חדרה – עפולה נמצאת בתהליכי אישור. שנים הקרובות מתוכנן גם חידושה של תחנת רכבת נוספת בשטח העיר, חדרה מזרח, אשר תחבר בין העיר לעפולה. בחדרה ממוקם בית חולים הלל יפה המשמש כמרכז רפואי אזורי. במחנית ערכי טבע ונוף תושבי חדרה יכולים להנות מרצועת חוף ארוכה בת 7 ק"מ, מפארק נחל חדרה אשר שוקם בשנות ה-90, מיער חדרה גדול המימדים ושמורת הטבע זיתא. שטח שיפוט העיר משתרע על פני 50,000 דונמים והיא נחשבת לאחת הערים בעלות עתודות הקרקע הגדולות ביותר במדינה.

חברת קרקעות ישראל מציעה השקעה בקרקע חקלאית בסמוך למושב שדה ורבורג

חברת קרקעות ישראל מציעה לציבור המשקיעים הישראלי להשקיע בקרקע חקלאית הממוקמת בסמוך למושב שדה ורבורג, להלן סקירה של פרטי הצעת ההשקעה.

איפה – שטח חקלאי מעובד הגובל מדרום בבתי מושב שדה ורבורג וממזרח נתחם על ידי כביש 554.

כמה עולה – 299,000 ש"ח.

למה כדאי – מושב שדה ורבורג הינו מושב וילות יוקרתי ועל כן במידה והקרקעות יופשרו לבנייה למגורים (ככל הנראה בנייה צמודת קרקע) ניתן להעריך כי יהיה לקרקע ביקוש נדל"ני גבוה.

אומדן תשואה פוטנציאלית – מחירו של בית צמוד קרקע באיזור מוערך בכ-5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוניקרקע חקלאית בבעלות פרטית. הקרקעות המשווקות נכללות במתחם תכנוני גדול יותר לגביו קיימת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לבנייה. חברת הנדל"ן שיכון ובינוי המחזיקים בבעלות על קרקעות במתחם מקדמים את התוכנית מול גופי התכנון הרלוונטיים.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין- הגוף הממשלתי המופקד על רישום זכויות מקרקעין), אפשרות לקבלת אשראי מטעם בנק מוביל עד ל50% מסכום העסקה.

שורה תחתונה – השקעה ברמת סיכון ממוצעת-גבוהה.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות

תמונה: קרקע חקלאית במושב שדה ורבורג. גוגל מפות

מושב שדה ורבורג – תעודת זהות מקומית

מושב הממוקם באיזור דרום השרון. הישובים הסמוכים לשדה ורבורג הם: מצפון- מושב משמרת, מושב חרות, מדרום- מושב גן חיים, מושב צופית, העיר כפר סבא (כ-2 ק"מ מצפון לעיר), העיר רעננה, ממערב- מושב בצרה, מושב בני ציון וממזרח – מושב ניר אליהו וקיבוץ רמת הכובש. במישור המוניציפלי היישוב נכלל בשטח שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. קהילת היישוב מונה כיום כ-1,400 תושבים. היקף אדמות היישוב עומד על 2,900 דונם. מושב שדה ורבורג מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, בחלקם הגדול – קרקעות חקלאיות. שם היישוב נקבע לזכרו של אוטו ורבורג- יו"ר ההסתדרות הציונית. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

נתיבי התחבורה המרכזיים המקשרים את שדה ורבורג לסביבתו הם: כביש 4 וכביש 554. מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת זה הפועל במושב צופית. בין מבני הציבור ביישוב: בית כנסת, מרפאה, מזכירות, מכולת, ספריה, בית העם ומגרשי ספורט.

נכון לשנים האחרונות מרבית התושבים בשדה ורבורג אינם מתפרנסים מפעילות חקלאית (בוודאי לא כמקור פרנסה עיקרי), עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות בתחום המושב עדיין מעובדות באופן רציף. קהילת היישוב נחלקת בין שני מעמדות סטטוריים-כלכליים: בעלי נחלות ותושבי שכונת ההרחבה. בעלי הנחלות מחזיקים במשקים חקלאים בני מספר דונמים (לא בהכרח בשטח רציף) ומקיימים מסגרת כלכלית משותפת בדמות אגודה חקלאית. תושבי ההרחבה רכשו מגרשים לבנייה בני דונם או פחות מכך והם אינם חברים באגודה החקלאית.

ניהולו המוניציפלי של היישוב מופקד בידי שני גופים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים (הבגירים, מעל גיל 18) ועוסק בניהול התחומים: תברואה, חינוך, ביטחון, תרבות, נוי וספורט. ועד האגודה החקלאית נבחר על ידי נציגי משפחות בעלי הנחלות (נציג אחד לכל נחלה) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים (בחלקם מבני ציבור) לחברי האגודה: קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק הוועד בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש גם כוועד מקומי. הזהות בין שני הגופים נולדה בשנות הקמת היישוב או אז הורכבה קהילת המושב מבעלי נחלות בלבד. קליטתם של תושבי ההרחבה ביישוב הולידה צורך בשינוי מודל ניהול המושב שכן אלה האחרונים נותרו ללא ייצוג מוניציפלי. בעלי הנחלות במושב, בדומה למושבים אחרים בהם בוצעה תכונית הרחבה, ביקשו לשמר את המצב הקיים ולהותיר בידיהם את השליטה בניהול היישוב, כך שיוכלו להגן על אינטרסים כלכליים וכן להגן על אורח החיים המושבי-כפרי אליו הורגלו. בראשית שנות ה-90 פסק בג"ץ בעתירה שהוגשה לו בעניין זה וקבע כי בישובים בהם מספר התושבים שאינם חברי אגודה אינו זניח, יש להקים ועד מקומי עצמאי שיבחר על ידי כלל התושבים. בעקבות העתירה הוקמו במרבית המושבים בישראל, ובכלל זה שדה ורבורג, ועד מקומי עצמאי.

מושב שדה ורבורג הוקם ב-1938 על ידי קבוצת עולים מגרמניה. בשנות ה-50 נקלטו במושב משפחות נוספות, בחלקן משפחות ילדי הארץ ובחלקן משפחות עולים חדשות. על מנת לאפשר את קליטת התושבים החדשים כחקלאים, נוספו לשטח היישוב כ-2,000 דונמים. במהלך שנות ה-90 יזם המושב תוכנית הרחבה במסגרתה הופשרה קרקע חקלאית לצרכי מגורים ולקבוצת הנחלות החקלאיות נוספה שכונה של בתים צמודי קרקע על מגרשים בני דונם ופחות מכך. מהלך דומה בוצע גם בשנות ה-2000 וכיום מורכב המושב מ-120 נחלות וכ-136 בתי הרחבה.