ארכיון תג: קרקעות בשדה ורבורג

חברת קרקעות ישראל מציעה השקעה בקרקע חקלאית בסמוך למושב שדה ורבורג

חברת קרקעות ישראל מציעה לציבור המשקיעים הישראלי להשקיע בקרקע חקלאית הממוקמת בסמוך למושב שדה ורבורג, להלן סקירה של פרטי הצעת ההשקעה.

איפה – שטח חקלאי מעובד הגובל מדרום בבתי מושב שדה ורבורג וממזרח נתחם על ידי כביש 554.

כמה עולה – 299,000 ש"ח.

למה כדאי – מושב שדה ורבורג הינו מושב וילות יוקרתי ועל כן במידה והקרקעות יופשרו לבנייה למגורים (ככל הנראה בנייה צמודת קרקע) ניתן להעריך כי יהיה לקרקע ביקוש נדל"ני גבוה.

אומדן תשואה פוטנציאלית – מחירו של בית צמוד קרקע באיזור מוערך בכ-5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוניקרקע חקלאית בבעלות פרטית. הקרקעות המשווקות נכללות במתחם תכנוני גדול יותר לגביו קיימת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לבנייה. חברת הנדל"ן שיכון ובינוי המחזיקים בבעלות על קרקעות במתחם מקדמים את התוכנית מול גופי התכנון הרלוונטיים.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין- הגוף הממשלתי המופקד על רישום זכויות מקרקעין), אפשרות לקבלת אשראי מטעם בנק מוביל עד ל50% מסכום העסקה.

שורה תחתונה – השקעה ברמת סיכון ממוצעת-גבוהה.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות

תמונה: קרקע חקלאית במושב שדה ורבורג. גוגל מפות

מושב שדה ורבורג – תעודת זהות מקומית

מושב הממוקם באיזור דרום השרון. הישובים הסמוכים לשדה ורבורג הם: מצפון- מושב משמרת, מושב חרות, מדרום- מושב גן חיים, מושב צופית, העיר כפר סבא (כ-2 ק"מ מצפון לעיר), העיר רעננה, ממערב- מושב בצרה, מושב בני ציון וממזרח – מושב ניר אליהו וקיבוץ רמת הכובש. במישור המוניציפלי היישוב נכלל בשטח שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. קהילת היישוב מונה כיום כ-1,400 תושבים. היקף אדמות היישוב עומד על 2,900 דונם. מושב שדה ורבורג מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, בחלקם הגדול – קרקעות חקלאיות. שם היישוב נקבע לזכרו של אוטו ורבורג- יו"ר ההסתדרות הציונית. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

נתיבי התחבורה המרכזיים המקשרים את שדה ורבורג לסביבתו הם: כביש 4 וכביש 554. מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת זה הפועל במושב צופית. בין מבני הציבור ביישוב: בית כנסת, מרפאה, מזכירות, מכולת, ספריה, בית העם ומגרשי ספורט.

נכון לשנים האחרונות מרבית התושבים בשדה ורבורג אינם מתפרנסים מפעילות חקלאית (בוודאי לא כמקור פרנסה עיקרי), עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות בתחום המושב עדיין מעובדות באופן רציף. קהילת היישוב נחלקת בין שני מעמדות סטטוריים-כלכליים: בעלי נחלות ותושבי שכונת ההרחבה. בעלי הנחלות מחזיקים במשקים חקלאים בני מספר דונמים (לא בהכרח בשטח רציף) ומקיימים מסגרת כלכלית משותפת בדמות אגודה חקלאית. תושבי ההרחבה רכשו מגרשים לבנייה בני דונם או פחות מכך והם אינם חברים באגודה החקלאית.

ניהולו המוניציפלי של היישוב מופקד בידי שני גופים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים (הבגירים, מעל גיל 18) ועוסק בניהול התחומים: תברואה, חינוך, ביטחון, תרבות, נוי וספורט. ועד האגודה החקלאית נבחר על ידי נציגי משפחות בעלי הנחלות (נציג אחד לכל נחלה) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים (בחלקם מבני ציבור) לחברי האגודה: קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק הוועד בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש גם כוועד מקומי. הזהות בין שני הגופים נולדה בשנות הקמת היישוב או אז הורכבה קהילת המושב מבעלי נחלות בלבד. קליטתם של תושבי ההרחבה ביישוב הולידה צורך בשינוי מודל ניהול המושב שכן אלה האחרונים נותרו ללא ייצוג מוניציפלי. בעלי הנחלות במושב, בדומה למושבים אחרים בהם בוצעה תכונית הרחבה, ביקשו לשמר את המצב הקיים ולהותיר בידיהם את השליטה בניהול היישוב, כך שיוכלו להגן על אינטרסים כלכליים וכן להגן על אורח החיים המושבי-כפרי אליו הורגלו. בראשית שנות ה-90 פסק בג"ץ בעתירה שהוגשה לו בעניין זה וקבע כי בישובים בהם מספר התושבים שאינם חברי אגודה אינו זניח, יש להקים ועד מקומי עצמאי שיבחר על ידי כלל התושבים. בעקבות העתירה הוקמו במרבית המושבים בישראל, ובכלל זה שדה ורבורג, ועד מקומי עצמאי.

מושב שדה ורבורג הוקם ב-1938 על ידי קבוצת עולים מגרמניה. בשנות ה-50 נקלטו במושב משפחות נוספות, בחלקן משפחות ילדי הארץ ובחלקן משפחות עולים חדשות. על מנת לאפשר את קליטת התושבים החדשים כחקלאים, נוספו לשטח היישוב כ-2,000 דונמים. במהלך שנות ה-90 יזם המושב תוכנית הרחבה במסגרתה הופשרה קרקע חקלאית לצרכי מגורים ולקבוצת הנחלות החקלאיות נוספה שכונה של בתים צמודי קרקע על מגרשים בני דונם ופחות מכך. מהלך דומה בוצע גם בשנות ה-2000 וכיום מורכב המושב מ-120 נחלות וכ-136 בתי הרחבה.

מודעות פרסומת