ארכיון תג: קרקעות בפרדס חנה

חברת שורשים מציעה לכם להשקיע ברכישת קרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת שורשים היא חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן החקלאי ומתמקדת בעיקר בשיווק קרקע חקלאית. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק השקעה בקרקעות חקלאיות ברחובות ובפרדס חנה. להלן פרטי הצעת החברה להשקעה בשטחים חקלאיים בפרדס חנה. 

איפה – קרקע חקלאית מעובדת הנכללת בתחום שיפוטה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור וצמודה לגבולו הדרומי של תחום זה – כביש 65. ממזרח לשטח המשווק נמצאות שדרות דרך הנדיב (שדרה מרכזית בפרדס חנה החוצה את היישוב מדרום לצפון) והבסיס הצבאי – מחנה 80, ממערב לשטח נמצאת שמורת טבע ובה יער אלונים קטן – שמורת אלון ולאחריה צומת אלון וקיבוץ גן שמואל, מצפון לחלקות המשווקות ישנן שכונות מגורים ותיקות יותר (שכונת נווה אשר) וותיקות פחות (שכונת פרחי הדר).

כמה עולה – כ-129,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד משטחי מגורים, קרבה זו היא אחד הקריטריונים הנבדקים ומשוקללים על ידי גופי התכנון בדיון בתוכנית לשינוי ייעוד קרקע חקלאית. גופי התכנון מונחים לתעדף בניה חדשה באופן אשר יצור רצף בין בנייה קיימת לבנייה חדשה.

– בשנים האחרונות נרשמה בפרדס חנה תנופת פיתוח ובנייה למגורים ולמסחר, אשר בחלקה העיקרי התבססה על הפשרת קרקעות חקלאיות. במידה ומצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, הנחה סבירה היא כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– הקרקעות העומדות למכירה ממוקמות במיקום בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שחברו זו לזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מקומית אחת בשם – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי אליו נשלחו בני משפחות חקלאים מהאיזור על מנת לזכות בחינוך איכותי ובהכשרה במקצועות החקלאות. בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בשטחה של פרדס חנה ובמהלך העשור לאחר מכן נסק מספר התושבים ביישוב מכמה מאות עד ל-10,000. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. באותן שנים עודדה המדינה את הקמתם של מפעלי תעשייה ביישוב על מנת לספק תעסוקה לתושבים החדשים, בין המפעלים שהוקמו באותה עת – מפעל איטונג ומפעל תבורי.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע מחד ובנייני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים תכננה המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה, אמור להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

מודעות פרסומת

חברת פריים לנד מציעה השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת פריים לנד עוסקת בשיווק אדמות חקלאיות כהשקעת נדל"ן. לאחרונה החלה החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בפרדס חנה במתחם תכנוני בסמוך לכביש 65.

איפה – קרקעות חקלאיות בצידה הדרומי של פרדס חנה-כרכור, ממוקמות בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב – כביש 65. החלקות נכללות בשטח חקלאי גדול יותר בו פועלות מספר חברות נדל"ן, השטח משתרע משדרות דרך הנדיב במזרח ועד שמורת אלון במערב. מעברה השני של דרך הנדיב נמצא בסיס צבאי – מחנה 80, אשר אמור להיות מפונה לנגב בשנים הקרובות. השטח תחום מצפון בבתיהן של השכונות: פרחי הדר ונווה אשר.

כמה עולה – חלקה של 250 מ"ר בעבור 119,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד מבתי מגורים, ומצב זה ישקל לחיוב על ידי גופי הכתנון במידה ותובא אליהם תוכנית להפשרת הקרקע, שכן הם מתעדפים בניה חדשה בסמוך לבנייה קיימת.

– בשנים האחרונות נרשמה במועצה פרדס חנה-כרכור עלייה בהיקף הבנייה החדשה, הן למגורים והן למסחר, אשר לוותה בעליית מחירי הדירות.

– השטח המדובר ממוקם באיזור בעל בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

קרקעות חקלאיות בפרדס חנה

תמונה: אדמה חקלאית בפרדס חנה ליד כביש 65. גוגל מפות

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו עד שחברו זו לזו. בשנת 1969 תורגמה הקרבה הגיאוגרפית לכדי איחוד בין הישובים לגוף מוניציפלי אחד – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי. בראשית שנות ה-50 הוקמה בפרדס חנה מעברת עולים ובמהלך השנים לאחר מזה עלה מספר התושבים ביישוב מכמה מאות ל-10,000 תושבים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים שינתה את אופיה של פרדס חנה – היישוב שאופיין בקהילה בעלת אופי אחיד ובנייה נמוכה בלבד היה ליישוב מעורב הן מבחינת אופי הבנייה (מבני דיור ציבורי, בתים צמודי קרקע) והן מבחינת שיוכם של התושבים למעמדות כלכליים. גם בשנים לאחר מכן הפנתה המדינה אל פרדס חנה משפחות עולים ממדינות שונות בהיקף לא מבוטל ובהתאם גם מימנה את הקמתם של מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר, אך גם זה התעמעם במהלך השנים.

עד לשנות ה-90 לערך הקפדיה המעוצה המקומית פרדס חנה-כרכור להגן על אופיו הכפרי של היישוב, בין היתר באמצעות מניעת בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. כחלק ממהלך ממשלתי ארצי לייצר פתרונות דיור במספרים גדולים ובזמן קצר הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. בראשית המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הבנייה ביישוב ומספר הדירות החדשות הנבנוות בה עלה, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית פרדס חנה-כרכור מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים מקדמת המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות המיועדות להפשרה. יש לציין כי למרות הפשרתן של קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ולמרות טשטוש אופייה החקלאי של פרדס חנה, גם כיום כוללת המועצה אדמות חקלאיות מעובדות באופן רציף: פרדסים, גידולי שדה ועוד.