ארכיון תג: ישובים קהילתיים

קרקע חקלאית באיזור הישוב הקהילתי אשלים

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע ספציפי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי אשלים. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן כתבה זו בהקדם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

אשלים – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בנגב. הישובים הסמוכים לאשלים הם: מצפון- כפר עדיאל והישוב הבדואי ביר האדג', מדרום – שדה בוקר, ממזרח – ירוחם וממערב – קיבוץ ניר יצחק. הישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית רמת הנגב. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-320 תושבים (כ-100 משפחות). היישוב ממוקם באיזור מדברי ומבודד המאוכלס בדלילות. בסמוך לשטח היישוב עובר אפיקו של נחל הבשור. אשלים מוקף בשטחים פתוחים כמעט מכל עבריו, מלבד צד צפון מערב, שם גובלים בתי היישוב בבתי היישוב כפר עדיאל.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 211 אשר מסלולו עובר בצידו הדרום-מזרחי של היישוב. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת בית הספר היסודי בקיבוץ משאבי שדה. בין מבני הציבור ביישוב: מועדון נוער, בריכת שחייה, מגרשי ספורט, בית כנסת ומרפאה. ענייניו המוניציפליים של אשלים מנוהלים על ידי ועד מקומי בן 5 חברים הנבחר על ידי כלל התושבים ומופקד על ניהול תחומי הביטחון, הנוי, החינוך, התרבות ועוד.

קרקעות באשלים

תמונה: היישוב אשלים והשטחים סביבו

רבים מתושבי אשלים מתפרנסים מהפעלת עסקים קטנים בתחומים שונים: רפואה אלטרנטיבית, אמנות ומלאכת יד, אירוח כפרי (צימרים), הסעדה, שירותי תיירות ועוד. התושבים הנותרים מתפרנסים מעבודה עצמאית או שכירה בתחומי מקצוע שונים. בשנים האחרונות הושלמה תוכנית הרחבה ליישוב במסגרתה שווקו 120 מגרשים לבנייה. רכישת המגרשים וקליטתן של משפחות חדשות הותנתה באישורה של ועדת קבלה. על פי יעדי התכנון של היישוב אמורה להתבצע תוכנית הרחבה נוספת שתביא את מספר המשפחות ביישוב ל-400, אולם מימושה בפועל של תוכנית זו אינו נראה קרוב.

ראשיתו של אשלים, בדומה לישובים רבים אחרים בנגב, הוא בהיאחזות נח"ל שהוקמה במקום בשנת 1956. ב-1976 אוזרחה ההיאחזות והיתה למושב שיתופי. במשך 3 שנים התגוררו מייסדי היישוב (קבוצה של 5 משפחות צעירות) במגורים ארעיים בסמוך למקום היישוב כיום. ב-1979 הושלמה הקמת מבני הקבע והישוב עבר למיקומו הנוכחי. במהלך השנים לאחר מכן הוחלט לנטוש את מודל המושב השיתופי ולהקים מחדש את אשלים כישוב קהילתי.

 

מודעות פרסומת

קרקע חקלאית באיזור היישוב נופית

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי נופית. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

קרקעות בנופית

תמונה: היישוב נופית והשטחים סביבו. גוגל מפות

נופית – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בגליל התחתון. הישובים הסמוכים לנופית הם: מצפון – כפר ראס עלי, מדרום – כפר חילף ורמת טבעון, ממערב- כפר אבטין והעיירה רכסים וממזרח – קיבוץ הרדוף, כפר ערב אל גנאדי והעיירה כעביה-טבאש-חג'אג'רה. מבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית זבולון. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-2,900 תושבים (כ-700 משפחות). נופית ממוקם על רכס קושט בגבעות אלונים, בגובה ממוצע של 213 מ' מעל פני הים. היישוב מוקף שטחים פתוחים ממרבית עבריו, בעיקר שטחי חורש טבעי.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 762. מערכת החינוך בנופית כוללת מסגרות השגחה וטיפול לגיל הרך ובית ספר יסודי. את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבית ספר בקיבוץ יגור הסמוך. בין מבני הציבור ביישוב: מרכז ספורט ונופש הכול בריכה ציבורית, אולם ספורט, אולם מופעים, בית כנסת ומועדון נוער. ענייניו המוניציפליים של היישוב מנוהלים על ידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל התושבים.

היישוב הקהילתי נופית הוקם בשנת 1987 ביוזמת גרעין התיישבות של משפחות צעירות אשר ביקשו להקים ישוב לא חקלאי, בעל איכות חיים כפרית. הקמת היישוב זכתה לתמיכת הממשלה בעיקר בשל הרצון להרחיב את ההתיישבות היהודית באיזור. במהלך שנות ה-90 יזמה ממשלת ישראל (באמצעות מנהל מקרקעי ישראל) תוכנית להרחבה משמעותית של היישוב. בתי השכונה החדשה (נקראה – נופית הצעירה) שהתווספה ליישוב אוכלסו בשלהי שנות ה-90.

על אף שנופית לא הוקם כמושב, התושבים המייסדים התאגדו גם כן במסגרת אגודה משותפת (במודל מקביל לאגודות החקלאיות במושבים). התושבים שהתווספו ליישוב לא הצטרפו לאגודה הקיימת והתאגדו במסגרת ועד מקומי, כך שלמעשה התקיימה הפרדה בניהול המוניציפלי של הישוב בין איזור ההתיישבות המקורי לשכונה החדשה. ההפרדה יצרה מתח חברתי בין שתי האוכלוסיות ועל כן הוחלט לפעול לביטולה. ב-2003 התכנסו שני חלקי היישוב תחת ועד מקומי אחד.