ארכיון תג: חברת שורשים

חברת שורשים מציעה לכם להשקיע ברכישת קרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת שורשים היא חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן החקלאי ומתמקדת בעיקר בשיווק קרקע חקלאית. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק השקעה בקרקעות חקלאיות ברחובות ובפרדס חנה. להלן פרטי הצעת החברה להשקעה בשטחים חקלאיים בפרדס חנה. 

איפה – קרקע חקלאית מעובדת הנכללת בתחום שיפוטה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור וצמודה לגבולו הדרומי של תחום זה – כביש 65. ממזרח לשטח המשווק נמצאות שדרות דרך הנדיב (שדרה מרכזית בפרדס חנה החוצה את היישוב מדרום לצפון) והבסיס הצבאי – מחנה 80, ממערב לשטח נמצאת שמורת טבע ובה יער אלונים קטן – שמורת אלון ולאחריה צומת אלון וקיבוץ גן שמואל, מצפון לחלקות המשווקות ישנן שכונות מגורים ותיקות יותר (שכונת נווה אשר) וותיקות פחות (שכונת פרחי הדר).

כמה עולה – כ-129,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד משטחי מגורים, קרבה זו היא אחד הקריטריונים הנבדקים ומשוקללים על ידי גופי התכנון בדיון בתוכנית לשינוי ייעוד קרקע חקלאית. גופי התכנון מונחים לתעדף בניה חדשה באופן אשר יצור רצף בין בנייה קיימת לבנייה חדשה.

– בשנים האחרונות נרשמה בפרדס חנה תנופת פיתוח ובנייה למגורים ולמסחר, אשר בחלקה העיקרי התבססה על הפשרת קרקעות חקלאיות. במידה ומצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, הנחה סבירה היא כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– הקרקעות העומדות למכירה ממוקמות במיקום בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שחברו זו לזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מקומית אחת בשם – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי אליו נשלחו בני משפחות חקלאים מהאיזור על מנת לזכות בחינוך איכותי ובהכשרה במקצועות החקלאות. בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בשטחה של פרדס חנה ובמהלך העשור לאחר מכן נסק מספר התושבים ביישוב מכמה מאות עד ל-10,000. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. באותן שנים עודדה המדינה את הקמתם של מפעלי תעשייה ביישוב על מנת לספק תעסוקה לתושבים החדשים, בין המפעלים שהוקמו באותה עת – מפעל איטונג ומפעל תבורי.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע מחד ובנייני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים תכננה המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה, אמור להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

מודעות פרסומת