ארכיון תג: חברת אדמה

חברת אדמה מציעה – השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה-כרכור

חברת אדמה היא חברת נדל"ן המתמקדת בשיווק קרקעות חקלאיות פרטיות כהשקעת נדל"ן. עיקר פעילות החברה נסב סביבו שטחים חקלאיים באיזור השרון. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בשטח המועצה פרדס חנה-כרכור. מכירת החלקות במיזם נעשתה בכמה שלבים, במהלך שלושת השלבים הראשונים נמכרו כמה עשרות חלקות למשקיעים, כעת משלימה החברה את מכירת יחודת הקרקע בשלב 4. להלן פרטי ההצעה לרכישת הקרקעות.

איפה – שטח פתוח בגבולה הדרום-מזרחי של המושבה כרכור, בסמוך לכביש 65. החלקות העומדות למכירה ממוקמות מרחק של כ-300 מטרים משטח בנוי.

למה כדאי – הסמיכות לשטח מגורים, הקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, הפיתוח המהיר של פרדס חנה-כרכור בשנים האחרונות שבוצע ברובו על בסיס קרקעות חקלאיות שהופשרו- כל אלה מגדילים את הסיכויים כי האדמות יופשרו לבנייה לצרכי מגורים ויניבו לבעליהן רווח נאה.

כמה עולה – 139 אלף ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

מעמד תכנוני – אדמות המיזם מוגדרות כקרקע חקלאית. תוכניות להפשרת הקרקע והקצאתה לבניית מבני מגורים נמצאות בדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – פרדס חנה-כרכור וממתינות לאישור.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו, ליווי משפטי לרוכשי הקרקע מטעם משרד שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות'. ליווי תכנוני ואדריכלי על ידי אדריכלים ומהנדסים ממשרד פינצ'י רוה. כמו כן מוצע ליווי במסלולי אשראי מגוונים למימון הרכישה.

שורה תחתונה – השקעה ברכישת קרקע חקלאית פרטית בכרכור בתמחור סביר.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור – שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. בעקבות גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת להעביר את תושבי המעברה למבני דיור קבע, הקימה המדינה באמצעות חברות שיכון ממשלתיות מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ובהתאם נבנו עוד מספר שכונות דיור ציבורי.

בנבדל משכנתה המושבה כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה, הביאה לטשטוש האבחנה הברורה בין הישובים, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי והשליו של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, מרבית הבתים בשכונות אלו נכללו בקטגורייה – בנייה נמוכה.

לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בניית מגדלי מגורים לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה. תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע לאיזור ה-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים, תוכנית המתאר המקומית המקודמת על ידי המועצה המקומית כוללת את תכנונן של שכונות מגורים חדשות על קרקעות חקלאיות שהופשרו ועל אדמותיו של בסיס צה"ל מחנה 80, בדרום מזרח היישוב. חקלאיות שיופשרו, פינויו הצפוי של מחנה 80 והעתקתו לנגב צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

מודעות פרסומת

חברת אדמה מציעה – השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה-כרכור

חברת אדמה היא חברת נדל"ן המתמקדת בשיווק קרקעות חקלאיות פרטיות כהשקעת נדל"ן. עיקר פעילות החברה נסב סביבו שטחים חקלאיים באיזור השרון. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בשטח המועצה פרדס חנה-כרכור. מכירת החלקות במיזם נעשתה בכמה שלבים, במהלך שלושת השלבים הראשונים נמכרו כמה עשרות חלקות למשקיעים, כעת משלימה החברה את מכירת יחודת הקרקע בשלב 4. להלן פרטי ההצעה לרכישת הקרקעות.

איפה – שטח פתוח בגבולה הדרום-מזרחי של המושבה כרכור, בסמוך לכביש 65. החלקות העומדות למכירה ממוקמות מרחק של כ-300 מטרים משטח בנוי.

למה כדאי – הסמיכות לשטח מגורים, הקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, הפיתוח המהיר של פרדס חנה-כרכור בשנים האחרונות שבוצע ברובו על בסיס קרקעות חקלאיות שהופשרו- כל אלה מגדילים את הסיכויים כי האדמות יופשרו לבנייה לצרכי מגורים ויניבו לבעליהן רווח נאה.

כמה עולה – 139 אלף ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

מעמד תכנוני – אדמות המיזם מוגדרות כקרקע חקלאית. תוכניות להפשרת הקרקע והקצאתה לבניית מבני מגורים נמצאות בדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – פרדס חנה-כרכור וממתינות לאישור.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו, ליווי משפטי לרוכשי הקרקע מטעם משרד שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות'. ליווי תכנוני ואדריכלי על ידי אדריכלים ומהנדסים ממשרד פינצ'י רוה. כמו כן מוצע ליווי במסלולי אשראי מגוונים למימון הרכישה.

שורה תחתונה – השקעה ברכישת קרקע חקלאית פרטית בכרכור בתמחור סביר.

לקבלת פרטים נוספים על הפרויקט

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור – שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. בעקבות גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת להעביר את תושבי המעברה למבני דיור קבע, הקימה המדינה באמצעות חברות שיכון ממשלתיות מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ובהתאם נבנו עוד מספר שכונות דיור ציבורי.

בנבדל משכנתה המושבה כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה, הביאה לטשטוש האבחנה הברורה בין הישובים, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי והשליו של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, מרבית הבתים בשכונות אלו נכללו בקטגורייה – בנייה נמוכה.

לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בניית מגדלי מגורים לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה. תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע לאיזור ה-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים, תוכנית המתאר המקומית המקודמת על ידי המועצה המקומית כוללת את תכנונן של שכונות מגורים חדשות על קרקעות חקלאיות שהופשרו ועל אדמותיו של בסיס צה"ל מחנה 80, בדרום מזרח היישוב. חקלאיות שיופשרו, פינויו הצפוי של מחנה 80 והעתקתו לנגב צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.