ארכיון תג: אלמוג נדלן

חברת אלמוג נדל"ן מציעה לכם לרכוש קרקע חקלאית בכפר תבור

חברת אלמוג נדל"ן היא חברת נדל"ן העוסקת באיתור השקעות נדל"ן מסוגים שונים ובשיווקן לציבור המשקיעים הישראלי. בין היתר עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית כהשקעה. החברה הוקמה על ידי קובי אלמוג, יועץ נדל"ן ושמאי מקרקעין. במהלך שנות קיומה שיווקה החברה בהצלחה קרקעות חקלאיות בפרדס חנה, בטבריה, בעפולה, בראש פינה, בגדרה, בגבעת שמואל ועוד. בחודשים האחרונים משווקת החברה קרקעות חקלאיות בתחומה של המועצה המקומית כפר תבור. להלן פרטי ההשקעה המוצעת.

איפה – שטח חקלאי הממוקם בתחום שיפוטה של המועצה המקומית כפר תבור, לא נמסר מיקום מדויק.

כמה עולה – 79,000 ש"ח עבור חלקה בת חצי דונם של קרקע חקלאית.

למה כדאי – על פי הפרסום מטעם החברה הקרקע המשווקת ממוקמת בסמיכות לשכונות מגורים, קרבה לשטח מגורים יכולה לשפר את הסיכויים לאישור שינוי ייעוד אדמה חקלאית על ידי גופי התכנון, שכן הם מונחים לתעדף תוכניות בנייה חדשה היוצאות רצף עם שטח מגורים קיים.

– בשנים האחרונות מקדמת המועצה המקומית כפר תבור תוכניות בהיקף נרחב להפשרת קרקעות חקלאיות וליעודן לבניית מבני מגורים, בעיקר בתים צמודי קרקע. מהלך זה נועד, כך על פי המועצה, להגדיל את מספר התושבים ביישוב, להגדיל את הכנסות הרשות המקומית ולבסס את מעמדו של כפר תבור כיישוב כפרי לאוכלוסיית מעמד בינוני. ואכן פעולות המועצה הביאו לבנייתן של שכונות מגורים חדשות במושבה בשנים האחרונות. על פי הצהרות המועצה בכוונת אנשיה להמשיך ולפעול בכיוון זה גם בשנים הבאות ועל כן סביר להניח כי המועצה תתמוך ותקדם תכוניות נוספות להפשרת קרקעות חקלאיות.

אומדן תשואה פוטנציאלית – על פי ההערכה דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור כפר תבור נמכר במחיר ממוצע של 700,000 ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. נכון לעת זו לא מתקיים תהיך שינוי ייעוד תכנוני לקרקע.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

 

כפר תבור – תעודת זהות מקומית

כפר תבור הוא אחד היישובים הוותיקים בתולדות היישוב הציוני בגליל- הוקם בשנת 1901 על ידי קבוצת מבני הדור השני של משפחות מייסדי מושבות העלייה הראשונה. בדומה למרבית המושבות בא"י של אז כפר תבור הוקמה כמושבה חקלאית ואיכריה התפרנסו בעיקר מעבודת האדמה: כרמי גפנים, כרמי זיתים וכרמי שקדים. בשל מיקומו באיזור הספר ובשל תנאי קיום לא קלים, התפתחותו של כפר תבור התנהלה בקצב איטי למדי. בשנת 1948 עמד מספר משפחות האיכרים על 40. לאחר הקמת המדינה נקלטו ביישוב כ-17 משפחות עולים, בעיקר מכורדיסטן ובשנים לאחר מכן נעשה מהלך להרחבת אדמות היישוב כך שגם התושבים החדשים קיבלו לידיהם קרקע חקלאית לעיבוד. ב-1949 הוכרזה המושבה כפר תבור כמועצה מקומית.

למרות הקפיצה במספר התושבים גם בשנים לאחר מכן התאפיין פיתוחו של כפר תבור באיטיות זוחלת, כך למשל חובר היישוב לרשת החשמל הארצית רק במהלך שנות ה-60, גם החיבור למערכת המים הארצית נעשה באותו עשור. מצב זה בשילוב מגבלה על הוספת נחלות חדשות ליישוב והיעדר יציבות ביכולת להתפרנס מעיבוד הקרקעות, הביא לכך שחלק נכבד מבני הדור הצעיר ביישוב בחרו בבגרותם להעתיק את מקום מגוריהם מן היישוב, בעוד תושבים חדשים מיעטו להגיע, כך שנוצרה הגירה שלילית ביישוב. בשנות ה-70, בעיקר בזכות כניסתו לתפקיד של ראש מועצה מקומית חדש, הואץ קצב פיתוח היישוב במידה ניכרת: שטחי המגורים ביישוב הורחבו והתאפשרה קליטת תושבים חדשים, שופרו תשתיות היישוב, נבנו מבני ציבור ונעשה מאמץ משולב (הרשות המקומית ומשרדי הממשלה) לפיתוח מקורות פרנסה נוספים מלבד חקלאות. פעולות אלו הביאו לשינוי במגמה, רבים מבני הדור הצעיר בחרו לשוב להתגורר ביישוב, משפחות חדשות נקלטו ומספר התושבים החל לעלות.

בראשית המאה ה-21 החל להתעצב צביונו של כפר תבור כיישוב וילות למשפחות מעמד בינוני אמידות, בעוד צביונו החקלאי הטשטש. בשנים האחרונות מספר התושבים בכפר תבור גדל במהירות, בעיקר בשל גדילה משמעותית בהיקף הבנייה החדשה של מבני מגורים. תהליך זה מובל על ידי המועצה המקומית ובעידודה צפויה אוכלוסיית היישוב להכפיל את עצמה בשנים הקרובות. לצורך השגת מטרה זו מקדמת המועצה המקומית מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות וייעודן לצורך הקמת מגורים (בעיקר בניית בתים צמודי קרקע) ומבני ציבור שונים: מוסדות חינוך, מרכז לדיור מוגן ועוד.

שטח שיפוט המועצה משתרע על פני כ-12,000 דונמים. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-4,000 תושבים. המושבה מוגדרת כמועצה מקומית. תושבי כפר תבור נהנים ממגורים באחד מאיזורי הנוף היפים בישראל, עניין המתבטא גם בפעילות תיירות ונופש באיזור. בשטח היישוב פועלים גם יקב, מתנ"ס, מוזיאון היסטורי לתיעוד תולדות היישוב ומוזיאון מרציפן.

מודעות פרסומת