חברת שפע נכסים מציעה השקעה בקרקע חקלאית ברחובות

חברת שפע נכסים היא חברת נדל"ן העוסקת בשיווק השקעות בתחום הנדל"ן החקלאי, בעיקר באיזור השפלה. במהלך שנות פעילותה שיווקה החברה בהצלחה חלקות קרקע חקלאית במזכרת בתיה, בראשון לציון, במושב בית אלעזרי ועוד. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בסמוך לעיר רחובות

איפה – אדמות חקלאיות מעובדות ליד גבולה הדרום-מזרחי של רחובות, נכללות בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גזר. החלקות המשווקות על ידי חברת שפע נכסים הן חלק ממתחם תכנוני גדול יותר (כ-720 דונם) עבורו מקודמת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לאיזור תעשייה ומסחר – מתחם תעסוקה גזר. מצפון גובל המתחם באדמות מושב סתירה, ממערב הוא גובל בכביש 40, מדרום בכפר ביל"ו וממזרח במושב גני הדר.

כמה עולה – 129,000 ש"ח עבור 200 מ"ר.

למה כדאי – השטח ממוקם בסמיכות לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 6, כביש 40.

אומדן לתשואה פוטנציאלית – על פי הערכת חברת שפע נכסים ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור הפרויקט עומד על כ-3.5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. החלקות המשווקות נכללות בתוכנית להקמת פארק תעשיות מתקדמות באיזור. אדריכל התוכנית הוא דני קייזר (לשעבר מהנדס העיר ת"א ואחד האדריכלים הבולטים בתחום התכנון העירוני).

מה מקבלים – ליווי משפטי למשקיעים מטעם עו"ד אבי פורטן (ממשרד אגמון ושות'). מסלולי מימון בנקאי עד 50 אחוזים מסכום ההשקעה. רישום בעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין)

שורה תחתונה – השקעה לטווח ארוך, סף כניסה נמוך מהממוצע.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

קרקע חקלאית, רחובות, שפע נכסים

תמונה: קרקעות חקלאיות, מתחם גזר. גוגל מפות.

 

רחובות – תעודת זהות מקומית

ולדותיה של העיר רחובות הולכים לאחור עד לשלהי המאה ה-19, או אז התאגדו מספר משפחות יהודיות אמידות בקהילת ורשה לכדי אגודה ציונית במטרה לעלות לא"י וליישבה. האגודה רכשה שטח בן 10,000 דונמים וב-1890 שימשו אדמות אלו לייסודה של המושבה רחובות. כחלק מהגשמת הרעיון הציוני מייסדי רחובות, על אף שלא היו בעלי נסיון או ידע בחקלאות, הקימו את רחובות כיישוב חקלאי ואת פרנסתם העמידו על עיבוד חקלאי של הקרקעות. על אדמות המושבה ננטעו כרמי גפנים ופרדסי הדרים ותנובתם של אלה איפשרה את פיתוח המושבה ויצירת עצמאות כלכלית ללא צורך להתלות בסיוע מצד הברון רוטשילד (מצב אליו נקלעו מרבית מושבות העלייה הראשונה). ב-1907 נקלטו ביישוב מספר משפחות עולים מתימן. בשנים לאחר מכן נוספו אליהן משפחות נוספות מתימן. קהילת עולי תימן התכנסה באיזור מסוים של המושבה שם נבנו עבור חבריה בתי קבע.

התפתחותה של רחובות כמושבת איכרים חקלאית נמשכה עד להקמת המדינה, שטחי המגורים ביישוב הורחבו, הוקמו מבני ציבור, גדל היקף הקרקעות החקלאיות המעובדות, הוקמו מספר בתי אריזה לפירות הדר ועוד. לאחר הקמתה של מדינת ישראל שיכנה המדינה בתחום היישוב אלפי משפחות עולים חדשים ממדינות שונות, תחילה במגורים ארעיים ולאחר מכן במבני דיור ציבורי קבועים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים ושבירת האפיון האחיד יחסית של קהילת האיכרים החקלאית שינתה אופי היישוב במהירות. ב-1950 הגיע מספר התושבים ברחובות ל-18,000 והיא הוכרזה כעיר. בשנים לאחר מכן התבסס מעמדה של העיר כמרכז העירוני המוביל של איזור השפלה וכספקית של שירותים שונים עבור היישובים הכפריים הסמוכים אליה. בשנות ה-90 שימשה רחובות שוב כיעד לקליטת מספר רב של משפחות עולים, הפעם ממדינות חבר עמים ומאתיופיה.

למרות היותה עיר משכנו של המרכז המדעי-האקדמי המוביל בישראל-מכון ויצמן, סבלה רחובות מתדמית של עיר פריפריה אפרורית ונחשלת מעט. במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 החלה מגמת שינוי בתדמית זו. נסיקת מחירי הדירות במרכז הארץ הניעה משפחות מעמד בינוני רבות להרחיב את מעגל החיפוש אחר פתרונות דיור וחלקן בחר ברחובות, בין היתר בשל הפער במחירי הדירות בין העיר לערי המרכז. מגמה זו נוצלה היטב על ידי עיריית רחובות והיא פעלה להגדלת היקף הבנייה החדשה,  על מנת לספק את העלייה ברמת הביקוש הנדל"ני וכן לגרוף רווחים לקופת העירייה. פעולת העירייה הביאה להפשרת קרקע חקלאית בהיקף לא מועט ולבנייתן של שכונות חדשות בבנייה רוויה וברמת גימור גבוהה יחסית. הגירתן של משפחות מעמד בינוני צעירות אל העיר הולידה גם פיתוח של פעילות התרבות, הבידור והמסחר בעיר. הצמצום המתמשך בהיקף הקרקעות הפנויות בעיר, לצד הגידול המואץ במספר התושבים, הוביל את העירייה ליזום מהלך מול משרד הפנים, להגדלת שטח שיפוט העיר (על חשבון שטח הנמצא כיום בידי מועצה האזורית ברנר).

תחום שיפוטה של רחובות משתרע על פני של כ-23,000 דונמים. אוכלוסיית העיר מונה כיום כ-120,000 תושבים. מלבד מכון ויצמן ממוקמים ברחובות גם: הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מספר מכללות אקדמיות, בית חולים איזורי – המרכז הרפואי קפלן, מפעל תנובה, מפעל המשקאות הקלים יפאורה, פארק תעשייה (פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין) בו פועלות בעיקר חברות ביוטק, תחנת רכבת, היכל תרבות וכן מספר לא מבוטל של פארקים וגינות ציבוריות. על פי תוכנית המתאר העירונית של רחובות, בעיר צפויות להיבנות כ-12,000 יחידות דיור עד 2020.

מודעות פרסומת

חברת שפע נכסים מציעה – השקעה בקרקע חקלאית באיזור כפר תבור

חברת שפע נכסים היא חברת נדל"ן המתקדמת בעיקר בשיווק קרקעות חקלאיות באיזורים שונים בארץ: מזכרת בתיה, ראשל"צ, רמת גן, מושב בית אלעזרי, מושב כלנית. בחודשים האחרונים משוקת החברה חלקות קרקע חקלאית באיזור היישוב כפר תבור, להלן פרטי ההצעה.

איפה – שטח חקלאי למכירה (גוש 17039, חלקה 7) הממוקם בגבולה הצפון-מזרחי של המושבה כפר תבור, בצמוד לכביש 767 ובסמוך למושב שדמות דבורה.

כמה עולה – 72,000 ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

למה כדאי – בשנים האחרונות אושרו מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות בתחומה של המושבה כפר תבור, לדוגמא ב-2012 הופשרו מספר דונמים של קרקע חקלאית הממוקמים מרחק כמה מאות מטרים מן החלקות המשווקות. יעדי המועצה המקומית כפר תבור כוללים הגדלה של מספר התושבים ביישוב, בעיקר באמצעות הרחבת שטחי המגורים. על כן סביר להניח כי המועצה תפעל לקדם הפשרת קרקעות חקלאיות נוספת גם בשנים הבאות.

– החלקות המשווקות נמצאות במרחק לא רב מבתי מושב שדמות דבורה ומבתי המושבה כפר תבור, קרבה זו ראויי לציון בשל ההנחייה במסגרתה פועלים גופי התכנון – מתן העדפה לתוכניות בנייה חדשה היוצרות רצף גיאוגרפי עם בנייה קיימת (בנייה צמודת דופן).

אומדן רווח פוטנציאלי – על פי חברת שפע נכסים ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור עומד כיום על כ-700,000 ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. נכון לעת זו לא מתקיימים הליכים תכנוניים לשינוי ייעוד הקרקע.

מה מקבלים – רישום בטאבו של הבעלות על הקרקע, ליווי וייעוץ משפט יעל ידי עו"ד רמי מזרחי.

שורה תחתונה – השקעה בסף כניסה נמוך יחסית לממוצע, מצד שני הליכי הפשרה לא החלו. מתאים למשקיעים עם סבלנות שמאמינים כי כפר תבור תמשיך לגדול בשנים הבאות.

 

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

קרקע חקלאית, כפר תבור

תמונה: שטח חקלאי למכירה בכפר תבור, כאן תיבנה פעם שכונת מגורים, אולי. גוגל מפות

 

כפר תבור – תעודת זהות מקומית

מועצה מקומית בגליל התחתון, הממוקמת למרגלות הר תבור. תחום שיפוט המועצה – 12,000 דונם. מספר התושבים בכפר תבור -4,000 איש. בשנים האחרונות פעלה המועצה המקומית בנמרצות לביסוס מעמדו של היישוב על ידי הוספת יחידות דיור חדשות (רובן ככולן בבנייה צמודת קרקע) ובהתאם הגדלת מספר התושבים, מהלכים אלו התבססו בעיקר על קידום תוכניות לשינוי ייעוד תכנוני לקרקעות חקלאיות בתחום היישוב והמרתן לייעוד מגורים. על פי הצהרות ראשיה, המועצה צפויה להמשיך בקו פעולה זה גם בשנים הבאות. הגדילה המואצת במספר התושבים לוותה גם בהקמת מרכז מסחרי ומספר מבני ציבור.

כפר תבור הוקם ב-1901 על ידי קבוצת צעירים, בני הדור הצעיר במושבות העלייה הראשונה (ראש פינה, זכרון יעקב, שפיה ומטולה). התושבים המייסדים התפרנסו מפעילות חקלאית, בעיקר מנטיעת כרמי שקדים, גפנים וזיתים. המושבה כפר תבור התפתחה בקצב איטי ובשנת 1948 מנתה קהילת היישוב 40 בתי אב בלבד. ב-1949 הוכרז כפר תבור כמועצה מקומית. במהלך שנות ה-50 נקלטו ביישוב משפחות עולים, בעיקר מכורדיסטן ומספר התושבים נסק מעלה.

בשנות ה-60 נרשם בכפר תבור מספר פעמים קצב הגירה שלילי, בעיקר עקב נטישת בני הדור הצעיר שהחליטו לחפש את עתידם ביישובים אחרים. קשיי המגורים בפריפריה הצפונית, שלוו בקשיים כלכליים ובהגבלות על בנייה חדשה, עיכבו את פיתוחו של כפר תבור עד לשנות ה-70 לערך. השקעה בפיתוח, אשר כללה הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה, הקמת מוסדות ציבור (בריכה, מתנ"ס, ספרייה וכו') ופיתוח מקורות תעסוקה מלבד חקלאות, הביאו לשינוי במגמת ההגירה השלילית ובשנים לאחר מכן שב מספר התושבים במעוצה למגמת עלייה.

תושבי כפר תבור נהנים ממגורים באחד מאיזורי הנוף היפים בישראל, עניין המתבטא גם בפעילות תיירות ונופש באיזור, המשמשת כמקור הכנסה מרכזי לתושבים. בשטח היישוב פועלים גם יקב, מתנ"ס, מוזיאון היסטורי לתיעוד תולדות היישוב ומוזיאון מרציפן.

חברת שורשים מציעה לכם להשקיע ברכישת קרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת שורשים היא חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן החקלאי ומתמקדת בעיקר בשיווק קרקע חקלאית. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק השקעה בקרקעות חקלאיות ברחובות ובפרדס חנה. להלן פרטי הצעת החברה להשקעה בשטחים חקלאיים בפרדס חנה. 

איפה – קרקע חקלאית מעובדת הנכללת בתחום שיפוטה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור וצמודה לגבולו הדרומי של תחום זה – כביש 65. ממזרח לשטח המשווק נמצאות שדרות דרך הנדיב (שדרה מרכזית בפרדס חנה החוצה את היישוב מדרום לצפון) והבסיס הצבאי – מחנה 80, ממערב לשטח נמצאת שמורת טבע ובה יער אלונים קטן – שמורת אלון ולאחריה צומת אלון וקיבוץ גן שמואל, מצפון לחלקות המשווקות ישנן שכונות מגורים ותיקות יותר (שכונת נווה אשר) וותיקות פחות (שכונת פרחי הדר).

כמה עולה – כ-129,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד משטחי מגורים, קרבה זו היא אחד הקריטריונים הנבדקים ומשוקללים על ידי גופי התכנון בדיון בתוכנית לשינוי ייעוד קרקע חקלאית. גופי התכנון מונחים לתעדף בניה חדשה באופן אשר יצור רצף בין בנייה קיימת לבנייה חדשה.

– בשנים האחרונות נרשמה בפרדס חנה תנופת פיתוח ובנייה למגורים ולמסחר, אשר בחלקה העיקרי התבססה על הפשרת קרקעות חקלאיות. במידה ומצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, הנחה סבירה היא כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– הקרקעות העומדות למכירה ממוקמות במיקום בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שחברו זו לזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מקומית אחת בשם – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי אליו נשלחו בני משפחות חקלאים מהאיזור על מנת לזכות בחינוך איכותי ובהכשרה במקצועות החקלאות. בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בשטחה של פרדס חנה ובמהלך העשור לאחר מכן נסק מספר התושבים ביישוב מכמה מאות עד ל-10,000. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. באותן שנים עודדה המדינה את הקמתם של מפעלי תעשייה ביישוב על מנת לספק תעסוקה לתושבים החדשים, בין המפעלים שהוקמו באותה עת – מפעל איטונג ומפעל תבורי.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע מחד ובנייני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים תכננה המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה, אמור להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

חברת קרקעות ישראל מציעה לכם להשקיע בקרקע חקלאית בחדרה

חברת קרקעות ישראל היא חברת נדל"ן העוסקת בעיקר בשיווק קרקעות חקלאיות באיזור השרון לציבור המשקיעים הישראלי. בשנים האחרונות שיווקה החברה בהצלחה קרקעות בחדרה, בפרדס חנה, במושב תלמי אלעזר, בפרדס חנה ועוד. פרויקט "צמרות נוף הפארק" הוא אחד מן הפרויקטים המשווקים על ידי החברה בימים אלו.

איפה – אדמות פרויקט "צמרות נוף הפארק" ממוקמות מרחק כמה עשרות מטרים ממזרח לרחוב לויטס בשכונת בית אליעזר. ממזרח לשטח הפרויקט נמצא היישוב אליכין.

כמה עולה – 129,000 ש"ח עבור יחידת קרקע בת 300 מ"ר.

למה כדאי – הקרבה של שטח הפרויקט לאיזור מגורים בנוי מגדיל את הסבירות כי תוכנית להפשרת הקרקעות תאושר על ידי גופי התכנון, שכן מסיבות ברורות גופים אלו מונחים לתת עדיפות ליצירת רצף בין שטחי מגורים קיימים לשכונות חדשות.

– בשנים האחרונות פעלה עיריית חדרה באופן מוצהר להעלאת היקף הבנייה החדשה בעיר, בעיקר במערב העיר (בסמוך לחוף הים) ובמזרחה (בסמוך לשכונת בית אליעזר) במסגרת פעולה זו קידמה ותמכה העירייה בהפשרת קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב. הפשרת קרקע שכזו הובילה לבנייתה של שכונת הפארק בימים אלו, שכונה בת מאות יחידות דיור, בעיקר בבנייה רוויה, במרחק לא רב משטח הפרויקט. בחינת יעדי העירייה מעלה כי קיימת סבירות גבוהה כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות.

– שטח הפרויקט נמצא במיקום אשר יקנה לתושבים העתידיים גישה מיהרה לכביש 4 ולתחנת הרכבת חדרה-מערב. יתר על כן סלילתו המתוכננת של כביש 9 תיצור גם גישה מהירה ונוחה לכביש 2 ולכביש 65. במידה והאדמות החקלאיות אכן יופשרו לבנייה, הסמיכות לעורקי תחבורה מרכזיים צפויה להביא לעלייה בערך הנכסים.

– בעיר חדרה נרשמה בשנים האחרונות עלייה מתמשכת במחירי הדירות, התמשכותה הצפויה של מגמה זו תביא לעייה בתשואה הפוטנציאלית למשקיע.

קנה מידה לתשואה פוטנציאלית – דירה 4 חדרים חדשה באחד ממגדלי הדירות הנבנים כיום בשכונת הפארק מוצעים לרכישה בסכום של 1.3-1.4 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. חלקות הקרקע המשווקות מוגדרות בתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית בה מוצגת מדיניות התכנון והבנייה של מדינת ישראל לשנים הבאות) תחת מרקם – פיתוח עירוני. קרקעות במרקם פיתוח עירוני הן בעלות סיכוי גבוה יותר להפשרה לייעוד בניית מגורים.

שורה תחתונה – קרקע חקלאית באיזור מתפתח בו אושרו לאחרונה מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות. רמת תמחור ממוצעת.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות בחדרה

תמונה: האיזור בו ממוקמות החלקות המשווקות, משמאל – בית אליעזר. גוגל מפות.

 

חדרה – תעודת זהות מקומית

תולדותיה של העיר חדרה מתארכים עד לסוף המאה ה-19 או אז הוטל על גואל האדמות יהושע חנקין המשימה לרכוש אדמות עבור קבוצת משפחות יהודיות אמידות מליטא, אשר התאגדו במטרה לעלות לא"י ולהתיישב בה. חנקין, שלא ניחן באתיקה מקצועית יוצאת דופן, לקח את כספם של המשפחות הציוניות ורכש עבורן אדמות ביצה חסרות ערך חקלאי ולא מתאימות להתיישבות מחשש למחלות. ב-1891 הגיעו החלוצים הציוניים לא"י והתיישבו בח'אן, מבנה שעמד על הקרקעות שרכשו. מחלת הקדחת אשר הופצה על ידי יתושי האנופלס בביצות הפילה חללים בתושבי חדרה ורבים מהם לא שרדו את השנה הראשונה לתולדות היישוב. בעצת ד"ר הלל יפה העתיקו התושבים את מקום מגוריהם מערבה, בסמוך לחוף הים (שכונת גבעת אולגה של ימינו), לאחר מכן החלו בנסיונות שונות לייבוש הביצות באדמות שרכשו. אחד הנסיונות כלל את נטיעתם של אלפי עצי איקליפטוס בשטחי הביצות. הנטיעה לא הביאה ליישוב הביצות אך יצרה את יער חדרה – אחד מן היערות מעשה אדם הגדולים בישראל. לבסוף נמצא הפיתרון – חפירת תעלות ניקוז יצרה מוצא למי הביצות לים התיכון. ייבוש הביצות העלה את חדרה על דרך המלך והיא החלה להתפתח כמושבת איכרים משגשגת. בניגוד למרבית מושבות העלייה הראשונה תושבי חדרה הצליחו לשמור על עצמאותם הכלכלית, לא התפתו להסתמך על כספי הברון רוטשילד ועל כן לא היו נתונים למרות שלטון הפקידות של הברון.

התפתחותה של חדרה נמשכה בשנים הבאות והיא הפכה ליישוב המרכזי באיזור השרון הצפוני, בין היתר בזכות בחירתה כמקום מושבם של יחידות צבא בריטי (בתקופת שלטון המנדט הבריטי). הקמת המדינה וגלי העלייה ההמוניים שבאו לאחר מכן הביאו לשינוי דרמטי באופי היישוב – אלפי משפחות עולים חסרות אמצעים שוכנו במעברות בשטח היישוב ולאחר מכן נקלטו במבני דיור ציבורי שהוקמו לצורך זה. קליטת העולים הפכה את חדרה ממושבת איכרים אמידה בינונית בגודלה, שתושביה היו בעלי מורשת תרבותית זהה לעיירה בת אלפי תושבים ממדינות שונות, דוברי שפות שונות ובעלי מעמד כלכלי שונה. השינוי הביא לטשטוש הולך וגבור בצביונה החקלאי של חדרה וב-1952 הוכרז היישוב כעיר. עם זאת מאחר ושטח השיפוט של חדרה היה בן עשרות אלפי דונמים גם לאחר הפיכתה לעיר נותרו בה שטחים חקלאיים בהיקף נרחב, אשר חלקם הגדול עובד ברציפות משך עשרות שנים לאחר מכן.

בשנות ה-70 ושוב בשנות ה-90 שימשה חדרה כיעד לקליטת המוני משפחות עולים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. על מנת לספק לעולים פתרונות דיור הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ונבנו שכונות מגורים חדשות (לדוגמא- בבית אליעזר). קליטתם של אלפי משפחות העולים במהלך השנים הכבידה על התשתיות העירוניות ופגעה באופן דרמטי בתדמית העיר, החל משנות ה-80 לערך כבר נחשבה חדרה לעיר פריפריה אפורה ודלה (ביחס לערים אחרות בשרון דוגמת: כפר סבא, רעננה וכו'). בשנים הראשונות למאה ה-21 החלה מגמת שינוי במצב זה, בנייתן של שכונות חדשות ברמת גימור גבוהה יחסית (בסמוך לחוף הים, ובמזרח העיר)ובמחירים זולים ביחס לערי המרכז, הביאה אל העיר משפחות מעמד בינוני מבוססות יחסית, מספר מרכזיים מסחריים חדשים הוקמו בעיר, תחנת הרכבת במערב העיר שופצה ויאפשרה לתושבים העובדים במרכז, להגיע לת"א בנסיעה בת כחצי שעה. במקביל הכסף שהגיע לקופת העירייה כתוצאה מן הבנייה החדשה נוצל גם לשדרוג תשתיות..

בחדרה עוברים כמה מנתיבי התחבורה המרכזיים בישראל: כביש 2, כביש 4, כביש 65 וכן מסילת הרכבת המחברת בין ת"א לחיפה. בגבולה המזרחי של חדרה ישנה תחנת רכבת נוספת (חדרה-מזרח) אשר אינה פעילה משנות ה-80 לערך. תוכנית להפעלת התחנה מחדש והפעלת קו רכבת חדרה – עפולה נמצאת בתהליכי אישור. שנים הקרובות מתוכנן גם חידושה של תחנת רכבת נוספת בשטח העיר, חדרה מזרח, אשר תחבר בין העיר לעפולה. בחדרה ממוקם בית חולים הלל יפה המשמש כמרכז רפואי אזורי. במחנית ערכי טבע ונוף תושבי חדרה יכולים להנות מרצועת חוף ארוכה בת 7 ק"מ, מפארק נחל חדרה אשר שוקם בשנות ה-90, מיער חדרה גדול המימדים ושמורת הטבע זיתא. שטח שיפוט העיר משתרע על פני 50,000 דונמים והיא נחשבת לאחת הערים בעלות עתודות הקרקע הגדולות ביותר במדינה.

חברת קרקעות ישראל מציעה השקעה בקרקע חקלאית בסמוך למושב שדה ורבורג

חברת קרקעות ישראל מציעה לציבור המשקיעים הישראלי להשקיע בקרקע חקלאית הממוקמת בסמוך למושב שדה ורבורג, להלן סקירה של פרטי הצעת ההשקעה.

איפה – שטח חקלאי מעובד הגובל מדרום בבתי מושב שדה ורבורג וממזרח נתחם על ידי כביש 554.

כמה עולה – 299,000 ש"ח.

למה כדאי – מושב שדה ורבורג הינו מושב וילות יוקרתי ועל כן במידה והקרקעות יופשרו לבנייה למגורים (ככל הנראה בנייה צמודת קרקע) ניתן להעריך כי יהיה לקרקע ביקוש נדל"ני גבוה.

אומדן תשואה פוטנציאלית – מחירו של בית צמוד קרקע באיזור מוערך בכ-5 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוניקרקע חקלאית בבעלות פרטית. הקרקעות המשווקות נכללות במתחם תכנוני גדול יותר לגביו קיימת תוכנית לשינוי ייעוד מחקלאות לבנייה. חברת הנדל"ן שיכון ובינוי המחזיקים בבעלות על קרקעות במתחם מקדמים את התוכנית מול גופי התכנון הרלוונטיים.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו (לשכת רישום מקרקעין- הגוף הממשלתי המופקד על רישום זכויות מקרקעין), אפשרות לקבלת אשראי מטעם בנק מוביל עד ל50% מסכום העסקה.

שורה תחתונה – השקעה ברמת סיכון ממוצעת-גבוהה.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

 

קרקעות חקלאיות

תמונה: קרקע חקלאית במושב שדה ורבורג. גוגל מפות

מושב שדה ורבורג – תעודת זהות מקומית

מושב הממוקם באיזור דרום השרון. הישובים הסמוכים לשדה ורבורג הם: מצפון- מושב משמרת, מושב חרות, מדרום- מושב גן חיים, מושב צופית, העיר כפר סבא (כ-2 ק"מ מצפון לעיר), העיר רעננה, ממערב- מושב בצרה, מושב בני ציון וממזרח – מושב ניר אליהו וקיבוץ רמת הכובש. במישור המוניציפלי היישוב נכלל בשטח שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. קהילת היישוב מונה כיום כ-1,400 תושבים. היקף אדמות היישוב עומד על 2,900 דונם. מושב שדה ורבורג מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, בחלקם הגדול – קרקעות חקלאיות. שם היישוב נקבע לזכרו של אוטו ורבורג- יו"ר ההסתדרות הציונית. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

נתיבי התחבורה המרכזיים המקשרים את שדה ורבורג לסביבתו הם: כביש 4 וכביש 554. מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת זה הפועל במושב צופית. בין מבני הציבור ביישוב: בית כנסת, מרפאה, מזכירות, מכולת, ספריה, בית העם ומגרשי ספורט.

נכון לשנים האחרונות מרבית התושבים בשדה ורבורג אינם מתפרנסים מפעילות חקלאית (בוודאי לא כמקור פרנסה עיקרי), עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות בתחום המושב עדיין מעובדות באופן רציף. קהילת היישוב נחלקת בין שני מעמדות סטטוריים-כלכליים: בעלי נחלות ותושבי שכונת ההרחבה. בעלי הנחלות מחזיקים במשקים חקלאים בני מספר דונמים (לא בהכרח בשטח רציף) ומקיימים מסגרת כלכלית משותפת בדמות אגודה חקלאית. תושבי ההרחבה רכשו מגרשים לבנייה בני דונם או פחות מכך והם אינם חברים באגודה החקלאית.

ניהולו המוניציפלי של היישוב מופקד בידי שני גופים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים (הבגירים, מעל גיל 18) ועוסק בניהול התחומים: תברואה, חינוך, ביטחון, תרבות, נוי וספורט. ועד האגודה החקלאית נבחר על ידי נציגי משפחות בעלי הנחלות (נציג אחד לכל נחלה) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים (בחלקם מבני ציבור) לחברי האגודה: קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק הוועד בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש גם כוועד מקומי. הזהות בין שני הגופים נולדה בשנות הקמת היישוב או אז הורכבה קהילת המושב מבעלי נחלות בלבד. קליטתם של תושבי ההרחבה ביישוב הולידה צורך בשינוי מודל ניהול המושב שכן אלה האחרונים נותרו ללא ייצוג מוניציפלי. בעלי הנחלות במושב, בדומה למושבים אחרים בהם בוצעה תכונית הרחבה, ביקשו לשמר את המצב הקיים ולהותיר בידיהם את השליטה בניהול היישוב, כך שיוכלו להגן על אינטרסים כלכליים וכן להגן על אורח החיים המושבי-כפרי אליו הורגלו. בראשית שנות ה-90 פסק בג"ץ בעתירה שהוגשה לו בעניין זה וקבע כי בישובים בהם מספר התושבים שאינם חברי אגודה אינו זניח, יש להקים ועד מקומי עצמאי שיבחר על ידי כלל התושבים. בעקבות העתירה הוקמו במרבית המושבים בישראל, ובכלל זה שדה ורבורג, ועד מקומי עצמאי.

מושב שדה ורבורג הוקם ב-1938 על ידי קבוצת עולים מגרמניה. בשנות ה-50 נקלטו במושב משפחות נוספות, בחלקן משפחות ילדי הארץ ובחלקן משפחות עולים חדשות. על מנת לאפשר את קליטת התושבים החדשים כחקלאים, נוספו לשטח היישוב כ-2,000 דונמים. במהלך שנות ה-90 יזם המושב תוכנית הרחבה במסגרתה הופשרה קרקע חקלאית לצרכי מגורים ולקבוצת הנחלות החקלאיות נוספה שכונה של בתים צמודי קרקע על מגרשים בני דונם ופחות מכך. מהלך דומה בוצע גם בשנות ה-2000 וכיום מורכב המושב מ-120 נחלות וכ-136 בתי הרחבה.

חברת פריים לנד מציעה השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה

חברת פריים לנד עוסקת בשיווק אדמות חקלאיות כהשקעת נדל"ן. לאחרונה החלה החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בפרדס חנה במתחם תכנוני בסמוך לכביש 65.

איפה – קרקעות חקלאיות בצידה הדרומי של פרדס חנה-כרכור, ממוקמות בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב – כביש 65. החלקות נכללות בשטח חקלאי גדול יותר בו פועלות מספר חברות נדל"ן, השטח משתרע משדרות דרך הנדיב במזרח ועד שמורת אלון במערב. מעברה השני של דרך הנדיב נמצא בסיס צבאי – מחנה 80, אשר אמור להיות מפונה לנגב בשנים הקרובות. השטח תחום מצפון בבתיהן של השכונות: פרחי הדר ונווה אשר.

כמה עולה – חלקה של 250 מ"ר בעבור 119,000 ש"ח.

למה כדאי – הקרקעות נמצאות במרחק כמה עשרות מטרים בלבד מבתי מגורים, ומצב זה ישקל לחיוב על ידי גופי הכתנון במידה ותובא אליהם תוכנית להפשרת הקרקע, שכן הם מתעדפים בניה חדשה בסמוך לבנייה קיימת.

– בשנים האחרונות נרשמה במועצה פרדס חנה-כרכור עלייה בהיקף הבנייה החדשה, הן למגורים והן למסחר, אשר לוותה בעליית מחירי הדירות.

– השטח המדובר ממוקם באיזור בעל בעל נגישות גבוהה לעורקי תחבורה מרכזיים: כביש 65, כביש 4 וכביש 2 וכן במרחק כ-10 דקות נסיעה מתחנת רכבת (קיסריה-פרדס חנה).

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. נכון לעת זו לא החל הליך לשינוי ייעוד הקרקע.

שורה תחתונה – השקעה עם סף כניסה ממוצע-נמוך, השקעה לטווח ארוך למשקיעים סבלניים.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

קרקעות חקלאיות בפרדס חנה

תמונה: אדמה חקלאית בפרדס חנה ליד כביש 65. גוגל מפות

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נולדה מאיחוד מוניציפלי של שני ישובים סמוכים: כרכור ופרדס חנה, שתי מושבות איכרים חקלאיות אשר גדלו עד שחברו זו לזו. בשנת 1969 תורגמה הקרבה הגיאוגרפית לכדי איחוד בין הישובים לגוף מוניציפלי אחד – המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

בשנת 1926 הוקמה המושבה כרכור. ב-1929 הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על צביונן החקלאי עד לראשית שנות ה-50, כך למשל הוקם בפרדס חנה בית ספר חקלאי. בראשית שנות ה-50 הוקמה בפרדס חנה מעברת עולים ובמהלך השנים לאחר מזה עלה מספר התושבים ביישוב מכמה מאות ל-10,000 תושבים. הקפיצה הדרמטית במספר התושבים שינתה את אופיה של פרדס חנה – היישוב שאופיין בקהילה בעלת אופי אחיד ובנייה נמוכה בלבד היה ליישוב מעורב הן מבחינת אופי הבנייה (מבני דיור ציבורי, בתים צמודי קרקע) והן מבחינת שיוכם של התושבים למעמדות כלכליים. גם בשנים לאחר מכן הפנתה המדינה אל פרדס חנה משפחות עולים ממדינות שונות בהיקף לא מבוטל ובהתאם גם מימנה את הקמתם של מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר, אך גם זה התעמעם במהלך השנים.

עד לשנות ה-90 לערך הקפדיה המעוצה המקומית פרדס חנה-כרכור להגן על אופיו הכפרי של היישוב, בין היתר באמצעות מניעת בנייה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. כחלק ממהלך ממשלתי ארצי לייצר פתרונות דיור במספרים גדולים ובזמן קצר הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבנייה נמוכה. בראשית המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הבנייה ביישוב ומספר הדירות החדשות הנבנוות בה עלה, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית פרדס חנה-כרכור מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים העתידיים מקדמת המועצה המקומית תוכנית מתאר מקומית חדשה ובה הסדרה של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות המיועדות להפשרה. יש לציין כי למרות הפשרתן של קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב ולמרות טשטוש אופייה החקלאי של פרדס חנה, גם כיום כוללת המועצה אדמות חקלאיות מעובדות באופן רציף: פרדסים, גידולי שדה ועוד.

חברת נדלן נדלן מציעה השקעה בקרקע חקלאית בראשון לציון

חברת נדלן נדלן מציעה השקעה בקרקע חקלאית במזרח ראשון לציון. להלן פרטי ההשקעה המוצעת:

איפה – שטח חקלאי מעובד הממוקם בצידה המזרחי של ראשון לציון, ממזרח תחום השטח בנתיבו של כביש 44, מדרום הוא גובל בדרך חיים הרצוג (רחוב בראשון לציון), ממערב הקרקעות המשווקות ממוקמות בסמיכות לשכונת צוריאל – שכונת מגורים הנבנית בימים אלו בבנייה רוויה (מגדלי דירות גבוהים). הקמתה של שכונת צוריאל התאפשרה לאחר תהליך שינוי ייעוד שעברה הקרקע, מחקאות למגורים.

כמה עולה – 140,000 ש"ח עבור מגרש של רבע דונם.

למה כדאי – הקרקעות המשווקות מהוות חלק עיקרי מעתודת הקרקעות הפנויות בתחומה של העיר ראשון לציון, מצב אשר על פניו מגדיל את הסיכויים כי בנייה חדשה בעיר תצריך את הפשרת הקרקע.

– שוק הדירות בראשון לציון נהנה מזה מספר שנים מרמת ביקוש גבוהה אשר באה לידי ביטוי גם בעליית מחירים. בהנחה שמצוקת הדיור בישראל לא תיפתר בשנים הקרובות, סביר להניח שמגמה זו תימשך ותביא לעלייה בערך הנכס.

– השטח נמצא במרחק לא רב מאיזור מגורים, וקרבה זו נחשבת על ידי גופי התכנון ליתרון שכן גופים אלה מונחים לתעדף יצירת רצף בין שטחי מגורים קיימים לשטחי מגורים חדשים.

– החלקות המשווקות הן חלק ממרחב גדול יותר של קרקע חקלאית, חלק מן החלקות הסמוכות לאלה המשווקות בפרויקט נמצאות בבעלותן של חברות נדל"ן אשר צפויות לפעול לקידום הפשרת הקרקע. אחדות אינטרסים זו עם חברות נדל"ן גדולות, מגדילה את הסיכויים לגיוס תמיכה בהפשרת הקרקעות.

– שטח הפרויקט נמצא בקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, מיקום אשר צפוי להביא לעלייה בערך הקרקעות אם וכאשר יופשרו לבנייה.

אומדן לתשואה פוטנציאלית – חברת נדלן נדלן מעריכה כי ערכו של דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור הפרויקט, עומד על סכום של 4 מיליון ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. תוכנית המתאר הנוכחית של ראשון לציון אושרה בשנת 1970. בשנים האחרונות גובשה בעיריית ראשל"צ תוכנית מתאר חדשה בשם רצ/2030, המציגה את מדיניות התכנון המיועדת של העיר עד לשנת 2030. התוכנית טרם אושרה ונמצאים כיום בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז מרכז. בתוכנית רצ/2030 חלק מהשטח הנכלל בפרויקט מוגדר תחת הייעוד – איזור נופש מטרופוליני וחלקו אחר מוגדר תחת הייעוד – נוף כפרי פתוח. במידה והתוכנית תאושר הדבר יקטין את הסיכוי להפשרת הקרקע בשנים הבאות.

מה מקבלים – ליווי משפטי לרוכשי הקרקע עד להפשרת הקרקע, ניתן על ידי משרד עו"ד כהן-שמואלי, מייד לאחר חתימת חוזה הרכישה תירשם בטאבו (לשכת רישום מקרקעין – גוף ממשלתי המופקד על רישום זכוכיות מקרקעין) הערת אזהרה בנוגע להעברת הבעלות ולאחר מכן יתבצע רישום מלא של זכויות המשקיע על הקרקע בטאבו. מסלולי מימון עד לסכום של 100,000 ש"ח.

שורה תחתונה – תמחור נמוך מן הממוצע, מצד שני – אין תהליך קיים להפשרת הקרקע ובסבירות נמוכה כי תהליך כזה יתחיל בשנים הקרובות. השקעה לטווח ארוך למשקיעים עם סבלנות.

קרקע חקלאית בראשלצ

ראשון לציון, קרקעות חקלאיות

 

ראשון לציון – תעודת זהות מקומית

ראשיתה של העיר ראשון לציון מגיעה לימי העלייה הראשונה בישראל, על כן העיר נחשבת לאחד הישובים הציוניים הראשונים בא"י. ב-1882 הוקמה ראשון לציון כמושבה חקלאית על ידי אנשי אגודת ביל"ו. בשנים הראשונות לתולדות המושבה נסמכו תושביה על סיוע כספי מידי הברון רוטשילד. תחילה התנה הברון את תמיכתו בכך שאיכרי המושבה יקבלו הדרכה חקלאית מקצועית, אולם גם לאחר מכן לא הצליחו האיכרים להגיע לעצמאות כלכלית החליט הברון רוטשילד כי על מנת לקבל תמיכ נוספת על אנשי המושבה להעביר את קרקעות המושבה לבעלותו ולהעביר את ניהול ענייני היישוב לידי מערכת פקידות מטעמו (פקידי הברון ניהלו את מרבית מושבות העלייה הראשונה שנקלעו למשבר כלכלי). הכפיפות לפקידי הברון הפכה את איכרי המושבה בפועל לאריסים והשינוי לא התקבל בקלות אצל כמה ממשפחות המייסדים. בהוראת של הפקידים ננטעו כרמי גפנים על מרבית אדמות המושבה ותנובתם המוצלחת של אלו הצליחו להעמיד את הפעילות החקלאית בראשון לציון על בסיס רווחי. ב-1889 הוקם בראשון לציון יקב "כרמל מזרחי".

ב-1905 סיפח השלטון העות'מאני בא"י 20,000 דונמים נוספים לשטח המושבה. ב-1922 הכריז שלטון המנדט הבריטי על המושבה כמועצה מקומית. ב-1932 החל לפעול איזור תעשייה בראשל"צ, אחד מאיזורי התעשייה הראשונים בא"י. בשלהי שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 גדל מספר התושבים בראשון לציון במהירות וכבר ב-1950 הוכרז היישוב כעיר. בשנים לאחר מכן המשיך לעלות מספר התושבים בעיר והיא היתה לאחד מ"ערי השינה" הגדולות בגוש דן. בשנות ה-90 עברה ראשון לציון שינוי תדמית כאשר עיריית ראשל"צ הובילה מהלך לפיתוח נמרץ של תחום המסחר, התעשייה והתרבות בעיר. בעיר פועלות שתי תחנות רכבת. ראשל"צ היא העיר הרביעית בגודלה בישראל, כ-230,000 תושבים. תחום שיפוט העיר משתרע על פני כ-58,000 דונם.

חברת יש נכסים מציעה – קרקע חקלאית למכירה בפרדס חנה-כרכור

חברת "יש נכסים" היא חברת נדל"ן הפועלת בעיקר בשוק הנדל"ן החקלאי ובעיקר באיזור השרון הצפוני (פרדס חנה, חדרה וכו'). בחודשים האחרונים משווקת החברה חלקות קרקע במסגרת מיזם בשם – Top פרדס חנה. היקף הקרקעות אותן רכשה יש נכסים עבור המיזם עומד על כ-250 דונמים, שטח גדול יחסית לעומת הנורמה בשוק הנדל"ן החקלאי.

איפה – שדות חקלאיים בצידה הצפון-מזרחי של המושבה פרדס חנה, בסמוך למרכז מסחרי חדש יחסית (מתחם ביג) על דרך הנדיב, רחוב מרכזי החוצה את פרדס חנה מכביש 65 ועד ליציאה לכיוון בנימינה.

למה כדאי – לאדמות העומדות למכירה בפרויקט יש מספר יתרונות כהשקעת נדל"ן, הראשון בהם הוא עצם מיקום הקרקע בשטח המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, שכן מרבית הבנייה החדשה ועבודות הפיתוח ביישוב זה מבוססים על קרקעות חקלאיות מופשרות לבנייה וסביר להניח כי מצב זה ישמר גם בשנים הבאות. היתרון השני הוא הסמיכות בין הקרקעות לשטחי מגורים, המגדילה את הסיכויים כי הקרקע אכן תופשר לבנייה. יתרון שלישי הוא עליית מחירי הדיור בפרדס חנה-כרכור, המביאה עימה גם עלייה בתשואה הפוטנציאלית. יתרון רביעי ואחרון הוא הקרבה של הקרקעות לעורקי תחבורה מרכזיים, מרחק כ-6 דקות נסיעה מכביש 4, פחות מכך לכביש 65 ומעט יותר לכביש 2.

כמה עולה – חלקה של 300 מ"ר נמכרת עבור 139 אלף ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית בבעלות פרטית. משויכת למרקם פיתוח עירוני בתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית המתווה את מדיניות התכנון והבנייה בישראל עד לשנת 2020).

מה מקבלים – רישום הבעלות על החלקה שנרכשה בטאבו (טאבו – מאגר מידע ממשלתי בו נרשמות הבעלויות על קרקעות בישראל), ליווי וייעוץ משפטי מטעמו של משרד עו"ד המתמחה בדיני מקרקעין.

שורה תחתונה – השקעה בקרקע חקלאית פרטית בפרדס חנה בתמחור סביר.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

 


 

 פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור, שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמורו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הביאו להקמת מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת לייצר לתושבי המעברה שיכון קבע הקימה המדינה בפרדס חנה מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים ולשטחה נוספו מבני דיור ציבורי נוספים. כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה ובמידה מסוימת גם של כרכור הביאו לטשטוש האבחנה ביניהם, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד היושבים לכדי מועצה מקומית.

עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי יחיסת של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים או בניה לגובה. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, רובן אופיינו בבייה נמוכה. לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בניית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מטע מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בנייה לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה.

תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב מעט אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה פרדס חנה-כרכור, הוא צפוי להגיע ל-50,000 תושבים במהלך השנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים כולת תוכנית הערים המתגבשת במועצה המקומית את הקמתן של כמה שכונות מגורים חדשות, חלקן על קרקעות חקלאיות שיופשרו, כמו כן פינויו הצפוי של מחנה 80 בגבולה הדרומי של פרדס חנה צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.

חברת אלמוג נדל"ן מציעה לכם לרכוש קרקע חקלאית בכפר תבור

חברת אלמוג נדל"ן היא חברת נדל"ן העוסקת באיתור השקעות נדל"ן מסוגים שונים ובשיווקן לציבור המשקיעים הישראלי. בין היתר עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית כהשקעה. החברה הוקמה על ידי קובי אלמוג, יועץ נדל"ן ושמאי מקרקעין. במהלך שנות קיומה שיווקה החברה בהצלחה קרקעות חקלאיות בפרדס חנה, בטבריה, בעפולה, בראש פינה, בגדרה, בגבעת שמואל ועוד. בחודשים האחרונים משווקת החברה קרקעות חקלאיות בתחומה של המועצה המקומית כפר תבור. להלן פרטי ההשקעה המוצעת.

איפה – שטח חקלאי הממוקם בתחום שיפוטה של המועצה המקומית כפר תבור, לא נמסר מיקום מדויק.

כמה עולה – 79,000 ש"ח עבור חלקה בת חצי דונם של קרקע חקלאית.

למה כדאי – על פי הפרסום מטעם החברה הקרקע המשווקת ממוקמת בסמיכות לשכונות מגורים, קרבה לשטח מגורים יכולה לשפר את הסיכויים לאישור שינוי ייעוד אדמה חקלאית על ידי גופי התכנון, שכן הם מונחים לתעדף תוכניות בנייה חדשה היוצאות רצף עם שטח מגורים קיים.

– בשנים האחרונות מקדמת המועצה המקומית כפר תבור תוכניות בהיקף נרחב להפשרת קרקעות חקלאיות וליעודן לבניית מבני מגורים, בעיקר בתים צמודי קרקע. מהלך זה נועד, כך על פי המועצה, להגדיל את מספר התושבים ביישוב, להגדיל את הכנסות הרשות המקומית ולבסס את מעמדו של כפר תבור כיישוב כפרי לאוכלוסיית מעמד בינוני. ואכן פעולות המועצה הביאו לבנייתן של שכונות מגורים חדשות במושבה בשנים האחרונות. על פי הצהרות המועצה בכוונת אנשיה להמשיך ולפעול בכיוון זה גם בשנים הבאות ועל כן סביר להניח כי המועצה תתמוך ותקדם תכוניות נוספות להפשרת קרקעות חקלאיות.

אומדן תשואה פוטנציאלית – על פי ההערכה דונם קרקע מאושרת לבנייה באיזור כפר תבור נמכר במחיר ממוצע של 700,000 ש"ח.

מעמד תכנוני – קרקע חקלאית פרטית. נכון לעת זו לא מתקיים תהיך שינוי ייעוד תכנוני לקרקע.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

 

כפר תבור – תעודת זהות מקומית

כפר תבור הוא אחד היישובים הוותיקים בתולדות היישוב הציוני בגליל- הוקם בשנת 1901 על ידי קבוצת מבני הדור השני של משפחות מייסדי מושבות העלייה הראשונה. בדומה למרבית המושבות בא"י של אז כפר תבור הוקמה כמושבה חקלאית ואיכריה התפרנסו בעיקר מעבודת האדמה: כרמי גפנים, כרמי זיתים וכרמי שקדים. בשל מיקומו באיזור הספר ובשל תנאי קיום לא קלים, התפתחותו של כפר תבור התנהלה בקצב איטי למדי. בשנת 1948 עמד מספר משפחות האיכרים על 40. לאחר הקמת המדינה נקלטו ביישוב כ-17 משפחות עולים, בעיקר מכורדיסטן ובשנים לאחר מכן נעשה מהלך להרחבת אדמות היישוב כך שגם התושבים החדשים קיבלו לידיהם קרקע חקלאית לעיבוד. ב-1949 הוכרזה המושבה כפר תבור כמועצה מקומית.

למרות הקפיצה במספר התושבים גם בשנים לאחר מכן התאפיין פיתוחו של כפר תבור באיטיות זוחלת, כך למשל חובר היישוב לרשת החשמל הארצית רק במהלך שנות ה-60, גם החיבור למערכת המים הארצית נעשה באותו עשור. מצב זה בשילוב מגבלה על הוספת נחלות חדשות ליישוב והיעדר יציבות ביכולת להתפרנס מעיבוד הקרקעות, הביא לכך שחלק נכבד מבני הדור הצעיר ביישוב בחרו בבגרותם להעתיק את מקום מגוריהם מן היישוב, בעוד תושבים חדשים מיעטו להגיע, כך שנוצרה הגירה שלילית ביישוב. בשנות ה-70, בעיקר בזכות כניסתו לתפקיד של ראש מועצה מקומית חדש, הואץ קצב פיתוח היישוב במידה ניכרת: שטחי המגורים ביישוב הורחבו והתאפשרה קליטת תושבים חדשים, שופרו תשתיות היישוב, נבנו מבני ציבור ונעשה מאמץ משולב (הרשות המקומית ומשרדי הממשלה) לפיתוח מקורות פרנסה נוספים מלבד חקלאות. פעולות אלו הביאו לשינוי במגמה, רבים מבני הדור הצעיר בחרו לשוב להתגורר ביישוב, משפחות חדשות נקלטו ומספר התושבים החל לעלות.

בראשית המאה ה-21 החל להתעצב צביונו של כפר תבור כיישוב וילות למשפחות מעמד בינוני אמידות, בעוד צביונו החקלאי הטשטש. בשנים האחרונות מספר התושבים בכפר תבור גדל במהירות, בעיקר בשל גדילה משמעותית בהיקף הבנייה החדשה של מבני מגורים. תהליך זה מובל על ידי המועצה המקומית ובעידודה צפויה אוכלוסיית היישוב להכפיל את עצמה בשנים הקרובות. לצורך השגת מטרה זו מקדמת המועצה המקומית מספר תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות וייעודן לצורך הקמת מגורים (בעיקר בניית בתים צמודי קרקע) ומבני ציבור שונים: מוסדות חינוך, מרכז לדיור מוגן ועוד.

שטח שיפוט המועצה משתרע על פני כ-12,000 דונמים. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-4,000 תושבים. המושבה מוגדרת כמועצה מקומית. תושבי כפר תבור נהנים ממגורים באחד מאיזורי הנוף היפים בישראל, עניין המתבטא גם בפעילות תיירות ונופש באיזור. בשטח היישוב פועלים גם יקב, מתנ"ס, מוזיאון היסטורי לתיעוד תולדות היישוב ומוזיאון מרציפן.

חברת אדמה מציעה – השקעה בקרקע חקלאית בפרדס חנה-כרכור

חברת אדמה היא חברת נדל"ן המתמקדת בשיווק קרקעות חקלאיות פרטיות כהשקעת נדל"ן. עיקר פעילות החברה נסב סביבו שטחים חקלאיים באיזור השרון. בחודשים האחרונים עוסקת החברה בשיווק חלקות קרקע חקלאית בשטח המועצה פרדס חנה-כרכור. מכירת החלקות במיזם נעשתה בכמה שלבים, במהלך שלושת השלבים הראשונים נמכרו כמה עשרות חלקות למשקיעים, כעת משלימה החברה את מכירת יחודת הקרקע בשלב 4. להלן פרטי ההצעה לרכישת הקרקעות.

איפה – שטח פתוח בגבולה הדרום-מזרחי של המושבה כרכור, בסמוך לכביש 65. החלקות העומדות למכירה ממוקמות מרחק של כ-300 מטרים משטח בנוי.

למה כדאי – הסמיכות לשטח מגורים, הקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים, הפיתוח המהיר של פרדס חנה-כרכור בשנים האחרונות שבוצע ברובו על בסיס קרקעות חקלאיות שהופשרו- כל אלה מגדילים את הסיכויים כי האדמות יופשרו לבנייה לצרכי מגורים ויניבו לבעליהן רווח נאה.

כמה עולה – 139 אלף ש"ח עבור חלקה של 420 מ"ר.

מעמד תכנוני – אדמות המיזם מוגדרות כקרקע חקלאית. תוכניות להפשרת הקרקע והקצאתה לבניית מבני מגורים נמצאות בדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – פרדס חנה-כרכור וממתינות לאישור.

מה מקבלים – רישום הבעלות על הקרקע בטאבו, ליווי משפטי לרוכשי הקרקע מטעם משרד שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות'. ליווי תכנוני ואדריכלי על ידי אדריכלים ומהנדסים ממשרד פינצ'י רוה. כמו כן מוצע ליווי במסלולי אשראי מגוונים למימון הרכישה.

שורה תחתונה – השקעה ברכישת קרקע חקלאית פרטית בכרכור בתמחור סביר.

 לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית

 

פרדס חנה-כרכור – תעודת זהות מקומית

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור היא תוצר איחודם של שני ישובים סמוכים: פרדס חנה וכרכור – שתי מושבות חקלאיות אשר גדלו והתפתחו (בעיקר פרדס חנה) עד שהתמזגו זו בזו. ב-1969 תורגמה הסמיכות הגיאוגרפית לכדי רשות מוניציפלית אחת.

קצת היסטוריה: ב-1926 הוקמה המושבה כרכור. 3 שנים לאחר מכן, בסמוך לכרכור הוקמה המושבה פרדס חנה. שתי המושבות שמרו פחות או יותר על אופיין כישובי איכרים חקלאיים עד להקמת המדינה. בעקבות גלי העלייה לישראל בשנות ה-50 הקימה המדינה מעברת עולים בפרדס חנה. על מנת להעביר את תושבי המעברה למבני דיור קבע, הקימה המדינה באמצעות חברות שיכון ממשלתיות מספר מיזמי דיור ציבורי בבנייה רוויה (בניינים משותפים). מהלך זה שינה במידה מסוימת את אופיה של פרדס חנה, טשטש מעט את צביונה החקלאי ופגע במעמדה כיישוב אמיד יחסית. בשנים לאחר מכן שימשה פרדס חנה לקליטתם של גלי עלייה נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ובהתאם נבנו עוד מספר שכונות דיור ציבורי.

בנבדל משכנתה המושבה כרכור לעומת זאת שמרה על צביונה הכפרי-חקלאי למשך זמן רב יותר וגם כיום מרבית הבתים בה הם בתים צמודי קרקע. התרחבותה של פרדס חנה, הביאה לטשטוש האבחנה הברורה בין הישובים, תהליך שכמובן התעצם לאחר איחוד הישובים לכדי מועצה מקומית. עד לשנות ה-90 לערך היתה פרדס חנה-כרכור עיירה מנומנת מעט ובה בתים צמודי קרקע על נחלות מחד ובניני שיכון ציבורי ישנים מנגד. יש לציין כי ראשי המועצה פעלו לשימור אופיה הכפרי והשליו של המועצה ולא עודדו מיזמי פיתוח גדולים. בשנות ה-90, עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, החלה תנופת פיתוח ובנייה ניכרת בפרדס חנה. בתמיכת מדיניות הממשלה ליצר פתרונות דיור רבים ובמהירות הופשרו קרקעות חקלאיות בהיקף נרחב והיו לשכונות מגורים חדשות, מרבית הבתים בשכונות אלו נכללו בקטגורייה – בנייה נמוכה.

לאחר מספר שנים של רגיעה יחסית בהיקף הבנייה החדשה, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שבה והתחדשה תנופת הפיתוח והיקף בנית הדירות עלה שוב, הפעם קודמו גם לא מעט מיזמים לבנייה רוויה – כלומר בניית מגדלי מגורים לגובה. חלק ניכר מאותה בנייה חדשה נעשתה על קרקע חקלאית שהופשרה. תנופת הפיתוח נמשכת גם בשנים אלו ועל פי ההערכה צפויה להימשך גם בשנים הבאות, בעיקר בשל מצוקת הדיור הכללית בישראל מחד והעלייה ברמת הביקוש הנדל"ני בפרדס חנה-כרכור מנגד. העלייה ברמת הביקוש והאטרקטיביות הנדל"נית בפרדס חנה-כרכור, מיוחסת לתחנת הרכבת אשר נבנתה בצידה הצפון-מערבי של פרדס חנה (תחנת קיסריה-פרדס חנה), להתגבשותן של קהילות מגוונות ביישוב (חלקן מזרמי ניו אייג') ובעיקר לנדידה של משפחות מן המרכז אל עבר ישובי פריפריה בעלי רמת מחירי דיור נגישה יותר.

המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור פועלת בשנים האחרונות באופן מורכב אל מול העלייה בביקוש ליחידות דיור ביישוב, מחד נעשה נסיון לשמר את אופיה הכפרי והשקט של פרדס חנה-כרכור. כך למשל נמנעת המועצה באופן עקבי מימוש האפשרות להכריז על המועצה כעיר. כמו כן הונחו גופי התכנון המקומיים להטיל מגבלות תכנוניות שונות על בנייה לגובה בשטח המועצה. מנגד, פעלה המועצה לקידום ואישור תוכניות בנייה לשכונות מגורים חדשות בכרכור ובפרדס חנה. תוכניות אלו כללו פעמים רבות שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות לצרכי מגורים ומסחר.

אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-33,000 תושבים ועל פי היעדים שהציבה המועצה המקומית, הוא צפוי להגיע לאיזור ה-50,000 תושבים בשנים הבאות. על מנת לספק פתרונות דיור לאלפי התושבים החדשים, תוכנית המתאר המקומית המקודמת על ידי המועצה המקומית כוללת את תכנונן של שכונות מגורים חדשות על קרקעות חקלאיות שהופשרו ועל אדמותיו של בסיס צה"ל מחנה 80, בדרום מזרח היישוב. חקלאיות שיופשרו, פינויו הצפוי של מחנה 80 והעתקתו לנגב צפוי להוסיף עשרות דונמים של קרקע זמינה לבנייה.