קרקע חקלאית ו-2018, בדרך למעלה או סיום תקופה?

בשנים האחרונות נתקלים לא מעט משקי בית בישראל בבעיה "טובה" – מה לעשות עם הכסף? היכן להשקיע את אותם חסכונות שהצליחו לאסוף לעצמם במטרה לרכוש דירה, לחסוך ליום סגריר או כל סיבה אחרת. בעבר הציע שוק ההון הישראלי מספר פתרונות סולידיים לחיסכון והשקעה: אגרות חוב ממשלתיות, פקדונות בנקאיים וכו', אשר התאפיינו כשילוב בין ברמת סיכון נמוכה לאובדן ההשקעה ובין תשואה סבירה. הירידה הדרמטית בריבית שהנהיג בנק ישראל לצד שינויים נוספים בשוק ההון הביאו לך שאפיקי ההשקעה הסולידיים מציעים היום למשקיע הישראלי תשואה מזערית עד לא קיימת. אל מול הירידה הגוברת באטרקטיביות ההשקעה באפיקים שמרניים ובבורסה הישראלית עלה והתבסס הכוכב של הרגע בעולם ההשקעות – השקעות נדל"ן, העלייה הדרמטית והמתמשכת במחירי הדירות משכה לתחום הנדל"ן משקיעים ישראלים רבים. עם זאת עליית מחירי הדירות והקרקעות הביאה גם לעלייה משמעותית בסף הכניסה לתחום השקעות זה. כלומר משקיעים גדולים, שממילא עמד לרשותם מגוון השקעות נרחב יותר, יכולו בהחלט לנצל את ההזדמנות ולהשקיע מספר מליוני ש"ח ברכישת נדל"ן, אך עבור המשקיע הקטן והבינוני שהצליח לאגור כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, אפשרות השקעה זו היתה זמינה הרבה פחות. כפתרון לקושי זה צץ ועלה בתוך עולם הנדל"ן אפיק השקעה חדש – רכישת קרקע חקלאית שזכה להצלחה רבה. האטרקטיביות של אפיק השקעה זה היה ברור: עלות רכישת של קרקע חקלאית עמדה על כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, כאשר סיומו של תהליך הפשרת הקרקע, כזה שסומן כיעד למשקיעים הפוטנציאלים, צפוי להביא לקפיצת ערך דרמטית בשווי הקרקע, לעתים במאות אחוזים.

שילוב הנסיבות שתואר לעיל הביא לעלייה משמעותית בהיקף רכישת קרקעות חקלאיות כהשקעה בישראל במהלך השנים האחרונות, אל מול סיומה הקרב של ש2017 ובואה של 2018, נשאלת השאלה, האם האטרקטיביות של אפיק השקעה זה צפויה להישמר או לדעוך לאיטה?

אם כן העלייה בהיקף ההשקעה בקרקעות חקלאיות הביא באופן לא מפתיע גם לעלייה משמעותית גם במחירן של קרקעות חקלאיות, בעיקר כאשר מדובר בקרקעות באזור ביקוש נדל"ני גבוהים, בקרקעות בבעלות פרטית ובקרקעות אשר תהליכי התכנון לבנייה על הקרקע (כלומר שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה) יצאו כבר לדרך. מטבע הדברים העלייה במחירי הקרקעות הביאה לירידה מסוימת ברמת התשואה שקרקעות אלה יכולות להניב והתמעטו במידה רבה סיכוייו של המשקיע הממוצע לאתר "מציאות", דוגמת סיפורי "קניתי דונם ב-50 אלף ש"ח, היום הוא שווה מליון", לכך יש מנגד יש לציין כי העלייה במחירי הדירות שאינה נראית כעוצרת, מאזנת מעט תהליך זה ומעלה את גובה קו היציאה מהשקעה נדל"נית מוצלחת. אם כן לסיכום עניין זה נראה כי מבחינת רמת התשואה שנת 2018 צפויה להביא עימה ירידה מסוימת עבור משקיעים בקרקעות חקלאיות, ויתכן כי משקיעים המבקשים לעצמם תשואה גבוהה יותר ידרשו לאתר נכסים מתאימים באזורי הפריפריה המרוחקים מעט מרמת הביקוש הנדל"ני הגבוה של המרכז.

סוגיה מכרעת נוספת הנוגעת להשקעות באדמות חקלאיות ב-2018 היא זו הנוגעת לפעולת גופי התכנון בישראל. כאמור תחנת היציאה המשמעותית למשקיע בנדל"ן חקלאי היא הרגע בו מאשרים גופי התכנון את שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה (תהליך המכונה- הפשרת קרקעות). למרבה הצער פעולתם של גופי התכנון בנושא זה, בדומה לנושאים אחרים היא איטית למצער, בירוקרטית , בלתי צפויה ולעתים מייאשת. שתי ההתפתחויות בתחום זה ב-2017, עשויות לסמן שינוי ל-2018, האחת – הגברת מאמצי המדינה להגדלת היקף יחידות הדיור הנבנות, אמנם בעבר הצהרות רבות בנושא זה הסתיימו בלא כלום אולם נראה כי שר האוצר הנוכחי משה כחלון מבקש אכן לערוך שינוי ממשי בתחום ושינוי זה לא יוכל להתבצע ללא הפשרת קרקעות מאסיבית ומהירה. התפתחות שנייה היא מעבר לאפיק המשפטי, יותר ויותר בעלי קרקעות החלו להעביר את התדיינותם עם גופי התכנון אל בתי המשפט ובכמה מקרים אף נחלו הצלחה. יתכן כי מקרים אלה יניעו את מערכת התכנון לפעול ביתר מרץ בתהליכי אישור תוכניות מתאר ובנייה.

מודעות פרסומת

קרקע חקלאית באיזור עיר הבהדים

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור בנגב בו מתוכננת לקום עיר הבה"דים.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקעות חקלאיות מחברות נדלן

עיר הבה"דים – תעודת זהות מקומית

"עיר הבהד"ים" הוא הכינוי המקובל לקריית ההדרכה של צה"ל בנגב – מקבץ בסיסים צבאיים המוקם בימים אלו בשטח בן כ-1,600 דונם, הסמוך לצומת הנגב (מפגש כביש 40 וכביש 224), כ-17 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-8 ק"מ צפונית לירוחם. מבחינה מוניציפלית ממוקת עיר הבה"דים בשטחה של המועצה האזרוית רמת הנגב. שמה הרשמי של עיר הבה"דים הוא – קריית בן-גוריון. עיר הבה"דים נבנית על מנת שניתן יהיה להעתיק אליה 8 בסיסי הדרכה (בה"ד) צה"ליים, הממוקמים כיום במיקומים שונים במרכז הארץ: ת"א, רמת גן, צריפין, בית ליד, צומת מסמיה, פרדס חנה, גלילות.

למיזם עיר הבה"דים שלוש מטרות עיקריות: פינוי שטחים באיזורי ביקוש נדל"ני במרכז הארץ, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בבסיסי צה"ל ובראש ובראשונה- קידום איזור הנגב. בהתאם לחזון זה תכנון עיר הבהד"ים כולל גם מעטפת אזרחית נרחבת, מלבד הבסיסים עצמם, אשר תכלול: יחידות דיור עבור אנשי קבע, מרכזים מסחריים, מתקני ספורט, מוסדות חינוך ועוד. ההערכה היא כי עיר הבה"דים תגרום לאלפי אנשי קבע להעתיק את מקום מגוריהם לאיזור הנגב הצפוני. מלבד אנשי קבע צפויה העיר למשוך נותני שירותים ובעלי מקצוע שונים. לכך יש להוסיף גם את נוכחותם של אלפי חיילי חובה בבסיסים עצמם. נוכחות המייצרת גם היא נפח פעילות כלכלית לא מבוטל. מהלכים אלו צפויים להזניק את פיתוח האיזור קדימה וכבר החלו להשפיע על רמת מחיר הקרקעות ונכסי הנדל"ן בסמוך לעיר המתוכננת.

רשימת הבסיסים הצפויים לאכלס את המתחם: בסיס הטירונות – מחנה 80, בה"ד 7 – בסיס ההדרכה של חיל קשר, בה"ד 6 – בסיס ההדרכה של חיל לוגסטיקה, בה"ד 10 – בסיס ההדרכה של חיל רפואה, בה"ד 11- בסיס ההדרכה של חיל שלישות, בה"ד 13- בסיס ההדרכה של משטרה צבאית, בה"ד 15- בסיס ההדרכה של חיל המודיעין, בה"ד 20 – בסיס ההדרכה של חיל חימוש ובסיס ההדרכה של חיל חינוך. עם השלמת העברתם של בסיסים אלו, צפויה עיר הבה"דים לשמש כיעד להעתקתם של בסיסים נוספים.

עלותה של התוכנית השאפתנית, מוערך בסכום של כ-9 מיליארד ש"ח. מקור רוב המימון היא התמורה הצפויה להתקבל למדינה עם פינוי שטח הבסיסים במרכז הארץ. מרבית עבודות התשתית והבנייה במיזם יבוצעו על ידי חברות פרטיות שזכו במכרזים שהפירסם משרד הביטחון. העתקת הבסיסים צפויה להסתיים (על פי התכנון) בשנת 2015. האיזור בו מוקמת עיר הבה"דים הוא שומם לגמרי ועל כן עד להקמת עיר הבה"דים, האדמות באיזור היו בעלות ערך כלכלי נמוך למדי. ההנחה סבירה היא כי בעלי הקרקעות באיזור יהנו מעלייה בערך הקרקעות. יש לציין כי מרבית האדמות באיזור הן אדמות מדינה.

קרקע חקלאית באיזור מושב שתולה

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב שתולה בגליל העליון. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

 

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

 

מושב שתולה – תעודת זהות מקומית

מושב בגליל העליון, שוכן בקרבה לגבול ישראל-לבנון. הישובים הסמוכים למושב שתולה הם: ממערב – המושבים: זרעית, שומרה, אבן מנחם ומדרום – מושב נטועה. מצפון וממזרח המושב הוא הישוב הישראלי הסמוך ביותר לקו הגבול עם לבנון. המושב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מעלה יוסף. מספר התושבים במושב שתולה עומד כיום על כ- 260. בשנת 2011 בוצעה תוכנית הרחבה קהילתית ביישוב, במסגרתה שווקו 55 מגרשים בני 50 מ"ר לבנייה. קליטת תושבים חדשים ביישוב מחייבת אישור ועדת קבלה של תושבים נבחרים.

מושב שתולה ממוקם בגובה ממוצע של 670 מטרים מעל פני הים, גובה המספק לתושביו תצפית נוף מרהיבה לעבר הרי הגליל מחד ודרום לבנון מנגד. היישוב מוקף כולו שטחים פתוחים, בחלקם חלקות קרקע חקלאית מעובדת ובחלקם שטחי חורש טבעי. בזכות הקרבה לגבול ניתן למושב מעמד של ישוב קו עימות, אליו מוצמד סל הטבות כלכליות. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לשאר חלקי הארץ הם כביש 8994 וכביש 8993.

מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מעלה יוסף מערך הסעות יומי וחינמי. בין מבני הציבורי ביישוב: בית כנסת, מגרשי ספורט, חדר כושר וספרייה. ענייני המושב ברמה המקומית מנוהלים על ידי שני גופים: ועד מקומי המופקד על תחומי התרבות, החינוך, הספורט, הנקיון והנוי ואגודה חקלאית, המרכזת את כלל הפעילות הכלכלית המשותפת ל-76 בעלי הנחלות ביישוב (כל בעל נחלה הוא חבר באגודה) וכן מופקדת על ניהול הנכסים המשותפים (קרקעות, מבנים, ציוד, תשתיות וכו'). בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש בפועל בשני התפקידים, אולם קליטתם של תושבים שאינם בעלי נחלות וחברי אגודה, יצרה פוטנציאל לניגוד אינטרסים ועל כן הוקם ועד מקומי עצמאי אשר חבריו נבחרים על ידי כלל התושבים. מהלך זה התבצע במרבית המושבים בישראל.

נכון לשנים האחרונות ענפי החקלאות תופסים מקום משני בפרנסת התושבים, מנגד חלה עלייה בהיקף הפעילות בענף האירוח הכפרי. עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות הנמצאות בבעלות בעלי המשקים במושב או בבעלות האגודה החקלאית של המושב, עדיין מעובדות. בשטח המושב נמצא מפעל תעשייה בענף המתכת, אשר חלק מעובדיו הם תושבי המקום.

מושב שתולה הוקם בשנת 1969 כחלק מתוכנית התיישבות באיזורי הגבול בצפון אותה יזמה ממשלת ישראל. מייסדי היישוב היון משפחות צעירות בני מושבים סמוכים (בעיקר מושב אלקוש) אשר ביקשו לבנות את ביתן ביישוב חדש. עד לאמצע שנות ה-80 לערך התפרנסו מרבית התושבים מפעילות חקלאית ומעבודה במפעל התעשייה ביישוב. קריסתו של ענף החקלאות בישראל במהלך שנות ה-80 הביא רבים מהתושבים למצוא מקורות פרנסה חלופיים, דוגמת הפעלת עסקים קטנים בענף התיירות.

קרקע חקלאית באיזור מושב שדה אליעזר

נכון לימים אלו בידי מערכת אתר "אדמות הארץ" אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב שדה אליעזר. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדלן

 

מושב שדה אליעזר – תעודת זהות מקומית

מושב הממוקם בעמק החולה. הישובים הסמוכים למושב שדה אליעזר הם: מצפון – מושב רמות נפתלי, מדרום – קיבוץ איילת השחר, ממערב- מושב עלמה, הכפר ריחאניה, מושב כרם בן זמרה וממזרח – המושבה יסוד המעלה וקיבוץ חולתה. ברמה המוניציפלית המושב ממוקם בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מבואות החרמון. קהילת המושב מונה כיום כ-700 תושבים. גובה הקרקע הממוצע ביישוב – 160 מטר מעל פני הים. שטח המושב כולל 2,000 דונם של קרקעות חקלאיות, בחלקם הגדול עדיין מעובדים באופן רציף. שם המושב נקבע לזכרו של אליעזר רוטשילד, נכדו של הברון אדמונד דה רוטשילד. הקליטה ביישוב מחייבת את אישורה של ועדת קבלה נבחרת. קרבתו של המושב לגבול ישראל-לבנון מקנה לו מעמד של יושב קו עימות. מעמד זה נושא עימו שורה של הטבות כלכליות לתושבים ותיקים וחדשים.

נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 90, אשר נתיבו עובר ממזרח למושב וכביש 9119. מערכת החינוך ביישוב כוללת מוסדות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. ילדי המושב עושים את לימודי בית הספר היסודי בבית ספר הממוקמים בישובים סמוכים, ביניהם: בית ספר "מבוא הגליל" בקיבוץ איילת השחר, בית ספר יסודי ביסוד המעלה ובית הספר "רמת כורזים" בממוקם בסמוך ליישוב כרכום. את לימודי החט"ב והתיכון עושים מרבית בני הנוער בבית הספר "עמק החולה" בקיבוץ כפר בלום או בבית הספר "הר וגיא" קיבוץ דפנה או בבית הספר "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר. בין מבני הציבור ביישוב: בית העם, מזכירות, גן משחקים, חנות מכולת, בית כנסת, מתקנים ומגרשי ספורט.

במשך שנים רבות התבססה פרנסתם של מרבית תושבי שדה אליעזר על עיבודן של קרקעות חקלאיות, בעיקר בענפים: גידול ירקות, גידולי שדה ללא השקייה, מטעי פירות נשירים, פרדסים, לולים ורפתות. המשבר החריף שהיכה במגזר החקלאי במהלך שנות ה-80 הביא לשינוי במצב זה ותושבים רבים נאלצו למצוא מקורות פרנסה חלופיים. כיום מרבית התושבים מתפרנסים מעבודה כשכירים או מהפעלת עסקים עצמאיים, בענף התיירות הכפרית (צימרים, שירותים למטיילים וכו') ובענפים אחרים. יש לציין כי גם כיום מרבית הקרקעות החקלאיות בשטח המושב עדיין משמשות לפעילות חקלאית.

תושבי שדה אליעזר מתחלקים בין שתי קבוצות הנבדלות ביניהן במעמדם הכלכלי-סטטורי של חבריה: בעלי נחלות ותושבי הרחבה. בעלי הנחלות מחזיקים במשק חקלאי בהיקף של כ-30 דונם ומאוגדים באגודה חקלאית המנהלת את נכסיהם המשותפים. תושבי ההרחבה, אשר אינם חברים באגודה החקלאית, רכשו מגרשים בני כחצי דונם ובנו עליהם את בתיהם. ניהול המוניציפלי של היישוב מסור בידיהם של שני גופים נפרדים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים (בעלי נחלות ותושבי הרחבה כאחד) ומופקד על ניהולם היומיומי של התחומים: ביטחון, תרבות, חינוך, נוי, תברואה, ספורט וכו'. ועד האגודה נבחר על ידי חברי האגודה (נציג אחד לכל נחלה) ועוסק בניהול הנכסים המשותפים לבעלי הנחלות: קרקעות חקלאיות, מבנים, ציוד חקלאי, מתקנים ומערכות תשתיות וכן בייצוג בעלי הנחלות מול גורמים שונים, דוגמת מנהל מקרקעי ישראל. מתוקף הבעלות על נכסים הנמצאים בשימוש כל התושבים לועד האגודה ישנה השפעה משמעותית גם על חייהם של התושבים שאינם חברי אגודה. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה כיהן גם כוועד מקומי. קליטתם של תושבי ההרחבה, יצרה קושי בשימור מצב זה שכן מאחר ואלה האחרונים לא היו חברי אגודה, הם נותרו למעשה ללא יצוג מוניציפלי. בעלי הנחלות במושב ביקשו לשמר מצב זה על מנת להגן על אינטרסים כלכליים שונים ועל מנת לשמר את אופיו החקלאי-כפרי של היישוב, אולם בראשית שנות ה-2000 פס"ד של בג"ץ בעניין כפה על מרבית המושבים בישראל ובכללם שדה אליעזר, להקים ועד מקומי נפרד ועצמאי.

מושב שדה אליעזר הוקם בשנת 1952 על אדמות קק"ל (מנוהלות על ידי מנהל מקרקעי ישראל), ביוזמת ממשלת ישראל ובתמיכת הסוכנות היהודית. הגרעין המייסד של המושב כלל משפחות צעירות מיישובים סמוכים (קריית שמונה, יסוד המעלה וכו') וכן משפחות עולים מצ'כוסלובקיה, רומניה, פולין ויוגוסלביה. בתחילה שוכנו התושבים בפחונים שהוצבו על הקרקע ורק ב-1953 הושלמה בניית בתי הקבע, 70 במספר – בתי סוכנות סטנדרטיים. שדה אליעזר הוקם כיישוב חקלאי ועל כן לכל אחת מן המשפחות המייסדות הוקצו 30 דונמים (חלקה א' בת 10 דונם וחלקה ב'- 20 דונם). בשנים לאחר מכן נקלטו במושב משפחות נוספות, וגם להן הוקצו חלקות קרקע (בגדלים שונים). בשנות ה-90 בוצעה במושב תוכנית הרחבה במסגרתה הופשרו קרקעות חקלאיות לבנייה ושווקו 40 מגרשים לבניית בתים חדשים. מגרשי ההרחבה נמכרו לבני הדור הצעיר ביישוב ולמשפחות צעירות מחוץ ליישוב. בשנים האחרונות מתבצעת ביישוב תוכנית הרחבה נוספת במסגרתה שווקו 95 מגרשים נוספים. שיווק המגרשים הושלם וכעת מתבצעות עבודות תשתיות ובנייה.

קרקע חקלאית באיזור מושב משמר הירדן

נכון לימים אלו בידי מערכת אתר "אדמות הארץ" אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב משמר הירדן. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדלן

משמר הירדן – תעודת זהות מקומית

מושב בגליל העליון ומדרום לעמק החולה. הישובים הסמוכים למושב משמר הירדן הם: מצפון – קיבוץ איילת השחר, מדרום – קיבוץ כפר הנשיא, ממערב- היישוב הקהילתי עמוקה וקיבוץ מחניים וממזרח – קיבוץ גדות. במישור המוניציפלי המושב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מבואות החרמון. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-610 תושבים. שמו של המושב נקבע לזכרה של המושבה משמר הירדן, אשר הוחרבה על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות.

משמר הירדן ממוקם באיזור עדיפות לאומית, מעמד המקנה לתושביו מספר הטבות כלכליות. היישוב ממוקם בגובה ממוצע של 240 מטרים מעל פני הים ומוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, חלק נכבד מאתום שטחים הם חלקות קרקע חקלאית מעובדות. בשנים האחרונות מיושמת במושב תוכנית הרחבה במסגרתה משווקים 180 מגרשים בני חצי דונם, כ-60 מגרשים כבר נמכרו והמשפחות הרוכשות הצטרפו לקהילת היישוב. הקליטה במושב מצריכה אישור מוועדת קבלה.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 91 (כביש רוחב) אשר חולף בצמוד לצידו הדרום מזרחי של המושב. מרחק קצר מן המושב מתחבר כביש 91 לכביש 90, כביש אורך המחבר בין צפונה לדרומה של ישראל. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר ביישובים סמוכים דוגמת, רמת כורזים וכפר בלום ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מבואות החרמון מערך הסעות יומי מסודר. בין מבני הציבור ביישוב: מרפאה, מועדון נוער, בית כנסת, בית העם וחנות מכולת.

מרבית תושבי משמר הירדן אינם מתפרנסים מחקלאות (לפחות לא כמקור פרנסה עיקרי) אלא מעבודה כשכירים או כעצמאים. עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות הנמצאות בבעלות התושבים עדיין מעובדות, בעיקר בענפים: מטעי פירות ולולי עופות לבשר. מספר לא מבוטל מן המשפחות ביישוב מתפרנסות גם מהפעלת עסקים קטנים בענף האירוח הכפרי.

מושב משמר הירדן הוקם ב-1949 כמושב שיתופי (דגם ביניים בין קיבוץ למושב). השטח בו שכנה המושבה משמר הירדן (אשר הוחרבה במלחמת העצמאות כאמור) הוגדר בהסכם שביתת הנשק עם סוריה כשטח מפורז וממשלת ישראל אשר ביקשה לבסס את ריבונותה יזמה את הקמתם של שני ישובים באיזור: קיבוץ גדות ומושב משמר הירדן. מייסדי היישוב היו חברי ארגון התיישבות בשם "בני צפת" שהורכב מחברי תנועת בית"ר שעברו הכשרה להתיישבות. ב-1950 הושלמה בניית הבתים ביישוב החדש והתושבים עברו ממגורים באוהלים לבתי קבע. בשנת 1950 נקלטו ביישוב משפחות עולים ממדינות צפון אפריקה שהיו בעלות זיקה לתנועת בית"ר. השנים הראשונות לתולדות המושב היו קשות ומספר התושבים הלך והצטמצם. ב-1953 החליטו התושבים לעבור מדגם המושב השיתופי למודל מושב רגיל והיקף הפעילות הכלכלית המשותפת צומצם. גם בשנים לאחר מכן סבלו התושבים ממצב בטחוני רעוע בשל הקרבה לגבול הסורי ומצב זה השתנה רק לאחר מלחמת ששת הימים.

 

קרקע חקלאית באיזור מושב גילת

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע ספציפי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב גילת. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן כתבה זו בהקדם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

מושב גילת – תעודת זהות מקומית

מושב בצפון הנגב. הישובים הסמוכים למושב גילת הם: מצפון- מושב ברוש ומושב תדהר, מדרום – אופקים, ממזרח – מושב תפרח וממערב- מושב בטחה, מושב פדויים ומושב רנן. מבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מרחבים. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-1,150 תושבים. שטח המושב עומד על כ-6,900 דונמים. המושב מוקף שטחים פתוחים (בחלקם הגדול – חלקות קרקע חקלאית) מדרום ומצפון. שם היישוב נקבע בהשראת פסוק מספר ישעיהו: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן"‏.

מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת בית הספר היסודי במושב מבועים, ולשם כך מופעל מערך הסעות יומי על ידי המועצה האזורית מרחבים. מבני הציבור ביישוב כוללים: מועדון נוער, בית עם, מגרשי ספורט, בית כנסת ומרפאה. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לסביבתו הם: כביש 25 וכביש 241.

גם נכון לשנים האחרונות חלק משמעותי (כשליש לערך) מתושבי גילת עדיין מתפרנס מפעילות חקלאית, יתרת התושבים מתפרנסים מעבודה כשכירים ומהפעלת עסקים עצמאיים בתחומים שונים. עיקר הפעילות החקלאית מתקיימת בענפים: לולי פטמים, רפתות חלב, גידול ירקות, גידול תבלינים ופרדסי הדרים.

ענייניו המוניציפליים של היישוב מנוהלים על ידי שני גופים נפרדים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כלל התושבים ומופקד על ניהול תחומי התרבות, הבטחון, הנוי, התברואה, החינוך ועוד. ועד האגודה החקלאית נבחר על חברי האגודה בלבד (בעלי הנחלות ביישוב) ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים לבעלי הנחלות: קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית וכן עוסק בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב.

קרקע במושב גילת

תמונה: קרקעות באיזור מושב גילת בנגב.

 

מושב גילת הוקם בשנת 1949 כיישוב חקלאי, ביוזמת המוסדות המיישבים במדינה הצעירה. מייסדי היישוב היו קבוצת משפחות מעולי טוניס. השנים הראשונות בתולדות היישוב לא היו קלות, שכן התושבים לא החזיקו בידע ובנסיון קודם בחקלאות ועל כן עמדו בפני קשיים כלכליים לא פשוטים, אולם עם חלוף השנים הצליחו מרבית התושבים להתגבר על קשיים אלו. במהלך תולדות המושב נקלטו בו משפחות נוספות, בעיקר משפחות עולים ממרוקו, מלוב ומתימן. בראשית שנות ה-80 פקד משבר כלכלי את מרבית היישובים החקלאיים בישראל ובכלל זה גם מושב גילת. במהלך השנים לאחר מכן פנו רבים מן התושבים למצוא מקורות פרנסה חלופיים.

קרקע חקלאית באיזור הישוב הקהילתי אשלים

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע ספציפי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי אשלים. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן כתבה זו בהקדם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

אשלים – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בנגב. הישובים הסמוכים לאשלים הם: מצפון- כפר עדיאל והישוב הבדואי ביר האדג', מדרום – שדה בוקר, ממזרח – ירוחם וממערב – קיבוץ ניר יצחק. הישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית רמת הנגב. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-320 תושבים (כ-100 משפחות). היישוב ממוקם באיזור מדברי ומבודד המאוכלס בדלילות. בסמוך לשטח היישוב עובר אפיקו של נחל הבשור. אשלים מוקף בשטחים פתוחים כמעט מכל עבריו, מלבד צד צפון מערב, שם גובלים בתי היישוב בבתי היישוב כפר עדיאל.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 211 אשר מסלולו עובר בצידו הדרום-מזרחי של היישוב. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי בית הספר היסודי, חט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת בית הספר היסודי בקיבוץ משאבי שדה. בין מבני הציבור ביישוב: מועדון נוער, בריכת שחייה, מגרשי ספורט, בית כנסת ומרפאה. ענייניו המוניציפליים של אשלים מנוהלים על ידי ועד מקומי בן 5 חברים הנבחר על ידי כלל התושבים ומופקד על ניהול תחומי הביטחון, הנוי, החינוך, התרבות ועוד.

קרקעות באשלים

תמונה: היישוב אשלים והשטחים סביבו

רבים מתושבי אשלים מתפרנסים מהפעלת עסקים קטנים בתחומים שונים: רפואה אלטרנטיבית, אמנות ומלאכת יד, אירוח כפרי (צימרים), הסעדה, שירותי תיירות ועוד. התושבים הנותרים מתפרנסים מעבודה עצמאית או שכירה בתחומי מקצוע שונים. בשנים האחרונות הושלמה תוכנית הרחבה ליישוב במסגרתה שווקו 120 מגרשים לבנייה. רכישת המגרשים וקליטתן של משפחות חדשות הותנתה באישורה של ועדת קבלה. על פי יעדי התכנון של היישוב אמורה להתבצע תוכנית הרחבה נוספת שתביא את מספר המשפחות ביישוב ל-400, אולם מימושה בפועל של תוכנית זו אינו נראה קרוב.

ראשיתו של אשלים, בדומה לישובים רבים אחרים בנגב, הוא בהיאחזות נח"ל שהוקמה במקום בשנת 1956. ב-1976 אוזרחה ההיאחזות והיתה למושב שיתופי. במשך 3 שנים התגוררו מייסדי היישוב (קבוצה של 5 משפחות צעירות) במגורים ארעיים בסמוך למקום היישוב כיום. ב-1979 הושלמה הקמת מבני הקבע והישוב עבר למיקומו הנוכחי. במהלך השנים לאחר מכן הוחלט לנטוש את מודל המושב השיתופי ולהקים מחדש את אשלים כישוב קהילתי.

 

קרקע חקלאית באיזור היישוב נופית

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי נופית. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדלן

קרקעות בנופית

תמונה: היישוב נופית והשטחים סביבו. גוגל מפות

נופית – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בגליל התחתון. הישובים הסמוכים לנופית הם: מצפון – כפר ראס עלי, מדרום – כפר חילף ורמת טבעון, ממערב- כפר אבטין והעיירה רכסים וממזרח – קיבוץ הרדוף, כפר ערב אל גנאדי והעיירה כעביה-טבאש-חג'אג'רה. מבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית זבולון. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-2,900 תושבים (כ-700 משפחות). נופית ממוקם על רכס קושט בגבעות אלונים, בגובה ממוצע של 213 מ' מעל פני הים. היישוב מוקף שטחים פתוחים ממרבית עבריו, בעיקר שטחי חורש טבעי.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 762. מערכת החינוך בנופית כוללת מסגרות השגחה וטיפול לגיל הרך ובית ספר יסודי. את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבית ספר בקיבוץ יגור הסמוך. בין מבני הציבור ביישוב: מרכז ספורט ונופש הכול בריכה ציבורית, אולם ספורט, אולם מופעים, בית כנסת ומועדון נוער. ענייניו המוניציפליים של היישוב מנוהלים על ידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל התושבים.

היישוב הקהילתי נופית הוקם בשנת 1987 ביוזמת גרעין התיישבות של משפחות צעירות אשר ביקשו להקים ישוב לא חקלאי, בעל איכות חיים כפרית. הקמת היישוב זכתה לתמיכת הממשלה בעיקר בשל הרצון להרחיב את ההתיישבות היהודית באיזור. במהלך שנות ה-90 יזמה ממשלת ישראל (באמצעות מנהל מקרקעי ישראל) תוכנית להרחבה משמעותית של היישוב. בתי השכונה החדשה (נקראה – נופית הצעירה) שהתווספה ליישוב אוכלסו בשלהי שנות ה-90.

על אף שנופית לא הוקם כמושב, התושבים המייסדים התאגדו גם כן במסגרת אגודה משותפת (במודל מקביל לאגודות החקלאיות במושבים). התושבים שהתווספו ליישוב לא הצטרפו לאגודה הקיימת והתאגדו במסגרת ועד מקומי, כך שלמעשה התקיימה הפרדה בניהול המוניציפלי של הישוב בין איזור ההתיישבות המקורי לשכונה החדשה. ההפרדה יצרה מתח חברתי בין שתי האוכלוסיות ועל כן הוחלט לפעול לביטולה. ב-2003 התכנסו שני חלקי היישוב תחת ועד מקומי אחד.

 

קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי עמוקה

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור היישוב הקהילתי עמוקה. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות נדל"ן

היישוב הקהילתי עמוקה – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי הממוקם בגליל העליון. הישובים הסמוכים לעמוקה הם: מצפון – מושב שדה אליעזר, מדרום – חצור הגלילית והישוב הקהיליתי ביריה, ממערב – מושב דלתון וממזרח – קיבוץ מחניים. במישור המוניציפלי היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מרום הגליל. שטח היישוב נמצא בגובה ממוצע של 700 מטרים מעל פני הים, גובה המתגמל את התושבים בתצפית נוף גלילית מרהיבה. היישוב מוקף מכל עבריו בשטחים פתוחים ירוקים – שטחו של יער ביריה.

היישוב ממוקם באיזור עדיפות לאומית א', מעמד המקנה לתושביו מספר הטבות כלכליות. אוכלוסיית המושב מונה כיום כ-215 איש (כ-60 משפחות). ביישוב מתקיימת פעילות תיירותית בענף האירוח הכפרי, התורמת לפרנסתם של רבים מן התושבים. התושבים אשר אינם עוסקים בתחום זה מתפרנסים מעבודה כשכירים ומיזמות עסקית בתחומים שונים, בעיקר מקצועות חופשיים. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבתי ספר ביישובים סמוכים דוגמת קיבוץ סאסא וקיבוץ יראון, לצורך זה מפעילה המועצה האזורית מרום הגליל מערך הסעות יומי מסודר.

קרקעות חקלאיות, עמוקה

תמונה: היישוב עמוקה והשטחים החקלאיים סביבו. גוגל מפות.

היישוב עמוקה הוקם בשנת 1980 כחלק מתוכנית התיישבות בגליל, בשם תוכנית המצפים. יוזמי התוכנית, ממשלת ישראל, קק"ל והסוכנות היהודית, ביקשו להרחיב את ההתיישבות היהודית בגליל ולמנוע יצירת רצף של ישובים ערביים על אזורים גדולים (אף שמטרה זו לא תמיד הוצהרה באופן רשמי). לשם כך הוחלט להקים שורה של ישובים קטנים בנקודות אסטרטגיות בגליל, מתוך תקווה כי הללו יתפתחו ויגדלו במהלך השנים לכלל ישובי קבע מבוססים. עמוקה הוקם על ידי גרעין התיישבות שארגנה תנועת המושבים. בשנים הראשונות לקיומו סבלו התושבים מעיכובים בחיבור הישוב לתשתיות בסיסיות דוגמת חשמל ומים, אולם מזמן שאילו הוסדרו נהנו התושבים מאיכות חיים המתבססת על נופי טבע, ריחוק ממרכזי אוכלוסיה ומגרשים גדולים.

קרקע חקלאית – באר שבע

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באזור העיר באר שבע. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם.

לקבלת הצעות להשקעה בקרקע חקלאית מחברות הנדל"ן

באר שבע – תעודת זהות מקומית

באר שבע היא העיר המרכזית בחלקה הדרומי של ישראל ועל כן זכתה לכינוי "בירת הנגב". באר שבע היא העיר השנייה בגודלה מבחינת שטח ותחום שיפוטה משתרע על פני 117,500 דונמים. מספר התושבים בעיר עומד כיום על כ-200,000 תושבים, וממקם את באר שבע כעיר השביעית בישראל בגודל אוכלוסייה. בעיר ממוקמת אחת האוניברסיטאות המצליחות בישראל – אוניברסיטת בן גוריון, בית חולים המשמש את אוכלוסיית האיזור – בית חולים סורוקה, תיאטרון עירוני, מספר מרכזיים מסחריים ונציגות לכלל מוסדות הממשלה המשמשים את כלל תושבי האיזור. בשטח העיר פועלים גם שני איזור תעשייה.

היישוב המודרני באיזור ב"ש הוקם ב-1900 לערך על ידי השלטון העות'מאני, על מנת לשמש כיישוב קבע עבור שבטי הבדואים באיזור. ב-1906 הוכרז היישוב כעיר. במלחמת העצמאות נכבשה באר שבע על ידי צה"ל. זמן קצר לאחר מכן החל יישוב העיר (שתושביה הערביים נטשו אותה במהלך המלחמה) על ידי משפחות עולים וילידי הארץ. בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל נבנו בעיר מספר שכונות חדשות, בעיקר על מנת לשמש כפתרון דיור עבור המוני העולים שהיגרו לישראל באותן שנים. באר שבעקצב הבנייה החדשה בעיר השתנה מספר פעמים במהלך השנים לאחר מכן, בעיקר בהתאם למדיניות הממשלה ולרמת ההשקעה בדיור ציבורי. הבנייה הציבורית בעיר הביאה להקמת שכונות חדשות שהורכבו בעיקר מבנייני קומות בגבהים הולכים וגדלים. עם תחילת גל העלייה ממדינות חבר העמים בשנות ה-90 התחדשה תנופת הבנייה בבאר שבע והפעם כללה גם בתים צמודי קרקע ובניינים בעלי מספר קומות מועט יחסית. באותן שנים אוכלוסיית העיר כמעט הכפילה את עצמה בפרמטרים של מספר תושבים והיקף שטחי המגורים.

בשנים האחרונות שוב נהנית העיר מתנופת פיתוח, בין היתר בהשפעת העלייה ברמת המחירים בשוק הנדל"ן במרכז הארץ ובהשפעת המהלך ההיסטורי של העברת בסיסי ההדרכה של צה"ל לדרום. פיתוח העיר בא לידי ביטוי גם בגדילה ניכרת של שטחי המסחר בעיר וכן בפיתוח תשתיות לקראת הקמת פארק עסקים ייעודי לחברות הייטק (בסמוך לשטח הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון).

עיריית ב"ש עושה בשנים האחרונות מאמץ מכוון לשיפור תדמית העיר וכן להפנות משאבים לפיתוח תשתית החינוך בעיר (בין היתר באמצעות הפעלת כיתות חכמות בבתי הספר בעיר), טיפוח חזות העיר והשקעה בשטחים ירוקים (דוגמת פרויקט פיתוח פארק נחל באר שבע). כמו כן מובילה העירייה תוכניות להקמת שתי שכונות חדשות בבאר שבע במהלך השנים הקרובות.